וְהָיָה כִּי הִרְבְּתָה, לְהִתְפַּלֵּל לִפְנֵי יְהוָה; וְעֵלִי, שֹׁמֵר אֶת-פִּיהָ.
וְחַנָּה, הִיא מְדַבֶּרֶת עַל-לִבָּהּ-- שְׂפָתֶיהָ נָּעוֹת רַק,
וְקוֹלָהּ לֹא יִשָּׁמֵעַ;
בָּכִיתִי,
זָעַקְתִּי מֵעִמְקֵי נִשְׁמָתִי,
שְׂפָתַי לֹא נָעוּ,
אַךְ לִבִּי שָׂרַף מֵאֵשׁ
לֹא מוּבֶנֶת.
דִּמְעוֹתַי
זָלְגוּ עַל לְחִי.
עֶלְבּוֹן וְתִקְוָה,
חָבְרוּ לְחוּטִים
שֶׁתָּפְרוּ פֶּצַע מְדַמֵּם.
אֱלֹקַי,
לוּ הָיָה לִי יֶלֶד
שְׁחֹר תַּלְתַּלִּים,
לוּ יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ אֶת בִּכְיוֹ,
הָיִיתִי מַקְדִּישָׁה אוֹתוֹ תָּמִיד.
בְּנִי,
בַּחוּטִים שֶׁתָּפַרְתִּי אֶת פְּצָעַי,
סָרַגְתִּי לְךָ אֵפוֹד קָטָן.
אֶת דִּמְעוֹתַי שֶׁשָּׁפַכְתִּי,
אָסְפָה אַחֶרֶת לְכַד שֶׁל צָרוֹת.
דּוֹמַעַת,
דְּמָעוֹת שֶׁל אֵבֶל,
כשהיא שׁוֹמַעַת,
אֶת קוֹל בִּכְיוֹ שֶׁל תִּינוֹקִי נִשָּׂא בָּאֲוִיר,
וּמוֹבִילָה אֶת בּנָיִּה לִמְנוּחוֹת.
תגובות
כתוב טוב, תיאורים מגוונים.
רק חבל שמסתיים בעצב.
בברכה
שמעון
בחסדי אבא'לה שלי!!
כ"כ נגע לליבי, וכ"כ הזדהתי..
אהבתי את החיבור ששמת לסיפור חנה המקראי, לשיר של רחל "אורי"..
מקסים..
קורע לב..
מיכל שרה,
יש בשיר הזה דמיון לשיר עקרה של רחל המשוררת
אהבתי מאוד את הסגנון של השיר. בנית אותו בצורה יפה ומעניינת. ובמיוחד הסוף המפתיע של השיר, הרי עד אליו חושבים שהיא לא זכתה לבנים ובסוף מגלים שתינוקה נפטר.
אני אוהבת מאוד את סגנון כתיבתך.
בס"ד
מה שאמרתי לך במסר אותו דבר..
את מקורית, כותב על דברים כ"כ מקוריים שאף אחד לא חושב עליהם, וזה מצוין, ודבר מעולה...
אבל-
השיר שלךהזה, מאוד דומה להרבה בסגנון שלו, דמעות, כאב, הוא לא שונה...במובן מסוים למרות שכל שיר שלך על נושא אחר כל שיר שלך דומה מאוד מאוד..
מקווה שלא נפגעת.
באמת, בשבילך.
אוהבת.
תהילה.
אחלה נושא בחרת
נגע בי
יפייפה ומלא עצב
בס"ד
אהבתי הסיגנון
תפילת חנה
והסוף המפתיע
ותענה תפילתך לטוב
שבוע טוב ומבורך
מי שרוצה לדעת אני כותבת בסגנון עוף!!
בהתחלה אני חושבת על איזה עוף לכתוב!!!!!!!!!!