בעזרתו יתברך
אוֹרִי
קִפְצִי בֵּין שְׁבִילֵי
חָלָב מָתוֹק,
בֵּין פְּתִילֵי
אוֹר כָּבוּי למחצה,
אוֹר הָרוֹצֶה,
לְהִתְקָרֵב וּלְהִתְעָרֵב.
אוֹרִי,
העִירִי אֶת הַדְּמָעוֹת,
אֵלּוּ הָרוֹקְדוֹת
בִּקְרִיאַת הַחִבּוּר,
בִּקְרִיעַת הָאִפּוּר
מִפָּנַיִךְ
נְסוּכוֹת הַשַּׁלְוָה וְהָתֹּם.
תגובות
חבל....
ובכלל, המילה האחרונה שלך ממש לא במקום.
סליחה על הבוטות, אבל זה כל כך צורם לי בסיום השיר הנפלא הזה---
לדעתי כדאי לשים אותה בבית חדש, ובעיקר בלי נקודה אחריה.
ואם זה הופך את הכוונה שלך, אבז בלי נקודה לפניה.
אהבתי את השיר. אני עוד צריך להתעמק קצת בכל הדברים.
אגב, "אורי" זה שם או ציווי?
בעזרתו יתברך
ב. /פתאום/- התלבטתי על סיום השיר, אם להשאיר אותו, או להוסיף את המילה הנמצאת שם עתה.
תודה על הביקורת. אחשוב על כך.
ג. על שאלתך האחרונה- תמצא את התשובה, הכלים בידך.
אם לא תבין לאחר ההתעמקות, התשובה מחכה אצלי.
תודה ילד (-:
חשבתי שזו דו-משמעות, אבל אני עוד מתלבט, כי לא ברור לי שזה מסתדר עם השיר.
:-)
ב"ה
אורי שם של בת? או אורי כי זרח האור
השם אורי מעביר פירושים רבים
שיר קליל קליל
ראיתי עצב קל?
יום קסום
ממש מעורר.
מבשר התחלה שקרובה אבל דווקא הזכיר לי את-
סוף לסיפור
שוב הדמעות על האיפור
החגיגה נגמרת
המסכה נושרת
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
כל הקסמים תמו חלפו
כל האורות כבר נאספו
הזמן שאין רופא לו
חמק חלף כמו פלא
ורק הזיעה על הפנים
כובע מעוך ריק משפנים
כל הצופים כבר קמו
כל התשואות נדמו
פרחו היונים.
גם האמת, גם הבדיה
מה שהיה, כמו לא היה
נמוג כהרף עין
ורק אתה עדיין
ושוב הדמעות על האיפור
והחיוך שעוד תפור
נפרם משפתותיך
נפרד כבר מעליך
וסוף לסיפור.
הכתיבה שלך חצי עלומה..|
מבינים אבל לא מבינים כלום.
זה מיוחד ומעניין..
בס"ד.
זה ממש-ממש יפה!
לקחתי את זה למקום שלי, טוב?
ממש אהבתי והתחברתי.
אהבתי מאוד. השיר מרגש, נוגע...
נראה לי שהמיוחד בו והסיבה העיקרית לכך שאהבתי אותו היא המקצב, הסגנון והשפה- כל אלו ובטח עוד, יצרו לשיר מעיין מנגינה בשעה שקוראים אותו- זה ממש נפלא!
וכמובן שלא פחות התוכן, למרות שמאוד יתכן שהסמוי בו רב על הגלוי..
בעזרתו יתברך
תחשוב בכיון 'שמור וְזכור'... אמרתי די.
תודה לך ולכולכם(-: