מחולל המחולות

בס"ד
מחולל המחולות

וַיֹּאמְרוּ יְרֻשַּׁת פְּלֵיטָה לְבִנְיָמִן וְלֹא יִמָּחֶה שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל. וַאֲנַחְנוּ לֹא נוּכַל לָתֶת לָהֶם נָשִׁים מִבְּנוֹתֵינוּ כִּי נִשְׁבְּעוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר אָרוּר נֹתֵן אִשָּׁה לְבִנְיָמִן. וַיֹּאמְרוּ הִנֵּה חַג ה' בְּשִׁלוֹ מִיָּמִים יָמִימָה אֲשֶׁר מִצְּפוֹנָה לְבֵית אֵל מִזְרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ לִמְסִלָּה הָעֹלָה מִבֵּית אֵל שְׁכֶמָה וּמִנֶּגֶב לִלְבוֹנָה. וַיְצַוֻּ אֶת בְּנֵי בִנְיָמִן לֵאמֹר לְכוּ וַאֲרַבְתֶּם בַּכְּרָמִים. וּרְאִיתֶם וְהִנֵּה אִם יֵצְאוּ בְנוֹת שִׁילוֹ לָחוּל בַּמְּחֹלוֹת וִיצָאתֶם מִן הַכְּרָמִים וַחֲטַפְתֶּם לָכֶם אִישׁ אִשְׁתּוֹ מִבְּנוֹת שִׁילוֹ וַהֲלַכְתֶּם אֶרֶץ בִּנְיָמִן
-- שופטים פרק כ"א פסוקים י"ז - כ"א

גופתה של פילגש,
נחתכה לשתים עשר נתחים.
כמספר שבטי ישראל.
דמעה אחת של בעל,
גרמה למלחמת אחים.


בשמלה לבנה,
שאולה.
דומות זו לזו.
מחוללות ,
בכרמים שלא נטרתי,
משקות מעסיס רמוני.
בעל לעתיד.


דמעות שזלגו,
נשאבות אל חול המדבר.
נאספות באבני הגזית.
של בית מקדש.
דמעות של שמחה,
דמעות של עצב,
נהפכו ליום תמרורים.

מקושש עצים,
בשבת של קודש,
זכה לשארית מזרעו,
כמו אותם-
בני בנימין האחר.

והן,
מחוללות,
רוקדות
בין אשכולי הכופר,
זוכות לבנות בית של שכינה
ולהשכין שלום בין אח לאח.

מוקדש: לכל אותן בנות שיהי רצון וימצאו זיווגן בקרוב אמן