בס"ד
רגשות אשמה
חתרתי בים דמעותי,
במשוט שבור למחצה,
עוד צלול ים התכלת,
לא אדום מדמי.
נזר ראשי נזרק למרחוק,
רוח רעה לקחה צידה לדרך,
שנות חיי הטובות אבדו לבלי שוב.
אשר יגרותי בא ( אולי) מאוחר מדי.
לו ידעתי,
את מסתורי לבבי,
דמי לא אדום משל אחרים.
איני שונה מכם אחי,
למה עזבתני?
----------------------------
מוקדש: למיכל שרה לב- ציון אני ממש מצטערת
תגובות