בס"ד
מלכוניזם
הועם האור,
שבמרחבי שדותי.
אופל כיסה שחק,
לעת דמדומים.
תיק של שק,
רובץ כמשא על אתון,
על כתפי,
מלא בגרגרי חול לעייפה.
אפופה במחוזות החושך,
השאול הוא חברי,
זהורית של ארגמן,
נפלה אל גנזי המלך ואין משיב.
רבנא דבשמיא,
רוכב ערבות,
עבד אני לך,
ואתה אבי.
------------------------------
נכתב בשעה 2 לפנות בוקר עת חזרתי מסליחות לפני אבי שבשמיים
אבא יקר שלי סלח לי ולכל עם ישראל ותחתום לחיים טובים אמן.
תגובות