בס"ד
ים בעניים
בוקר ורוד - תכול,
מרעיף תנחומין.,
ברכת פרידה,
לסהר שקם ממושבו.
זהב מועם צופו שחקים,
כתר של מלך,
בודד במרחב חיי
מהזהב של מכמני עבר.
מביטות העניים,
אל עבר ים כחול,
נשמה כמהה,
לדרור כי יעוף.
ורוח נשק על שמלה מנופחת,
דמעות זלגו בשעת שקיעה,
ליד המזח תעמוד,
עת שיערה ילבין בבוקר המחר.
תגובות
כתיבה יפה!
את פשוט מוכשרת!