אני אשם

נכתב כתגובה למאמר של הרב אבינר- אני מאשים.

אמנם עבר קצת זמן מאז, אבל, חשבתי לעצמי שלא יזיק לפרסם. מוטב מאוחר...

------------------------------

אני אשם!

ילדי היקר והאהוב,

כבר זמן רב חשבתי לפנות אליך ולהתנצל. ובעקבות מכתבך, החלטתי שאכן הגיע הזמן לעשות זאת.

בני חביבי, בבת עיני, אין צודק ממך, אני אשם!!

אני אשם שבמשך כל שנות חייך חינכתי אותך לדרך שגויה, דרך שאינה ראויה.

אני אשם שלימדתי אותך שארץ ישראל היא עניין חשוב שיש למסור עליו את הנפש.

לתומי חשבתי שתבין לבד שאלו הם דיבורים הטובים רק לשיחות סלון, או לויכוחי פוליטיקה מול המסך הקטן, שעה שקומץ נערים פורעים נאחזים באדמה ואנו יושבים בביתנו הממוזג ובוחנים את המצב כראוי.

חשבתי שכאשר אמרתי לך אין ספור פעמים שישוב הארץ היא מצוה גדולה, חשבתי אז שתבין לבד שזה לא אומר שאנחנו באמת צריכים לעשות את זה. (הרי יש אחרים שעושים את העבודה המלוכלכת הזו בשבילנו).

חשבתי לי, ובאמת הייתי בטוח, שתלמד ממני. חשבתי שתראה שאני הרי לא הולך לשם, למקומות האלה- גוש קטיף, או עמונה, או חברון, אלא ממשיך את שגרת חיי בבית. הרי עשיתי רבות למען המאבק! תליתי סרט כתום על האנטנה באוטו, ישבתי מול הטלוויזיה כל אותם ימים וממש בכיתי, אפילו אמרתי שזה לא בסדר שככה מתנהגים אנשי חוק- צועקים על חיילים ושוטרים, ומתייחסים אליהם לא יפה. חשבתי שתראה זאת ותלמד ממני איך להתנהג. ולצערי טעיתי. היית שם ממש, קשה לי להבין זאת.

אני אשם שסיפרתי לך בהתלהבות, בכל הזדמנות, סיפורי מופת וגבורה של מסירות הנפש ממש בדורות הקודמים, על ישוב הארץ ובניינה.

אני אשם שלימדתי אותך שצריך להקשיב לרבנים, ולא הסברתי שצריך להקשיב רק לרבנים היודעים להרכין ראשם בפני המלכות (במלעיל כמובן, להוציא מהמלכות במלרע שאתה שואף אליה)

אני אשם שלימדתי אותך שהתורה היא מעל הכל. ומה אעשה? כך אמרו לי שצריך לדבר. אבל ודאי שלא כך צריך להאמין! הרי המפקדים, בית המשפט, מוסדות השלטון ואפילו רבנים מסויימים יכולים לכפוף את התורה כרצונם- ואנחנו צריכים לקיים "ועשית ככל אשר יורוך".

אני אשם שפתחו לך את הראש בעמונה. הרי לו זה היה תלוי בי, לא היית הולך לשם. בשביל מה? סתם כמה בתים. לצערי, מעולם לא גיליתי לך את האמת על מסירות נפש. היא הרי טובה רק כשרוצים דעת קהל עולמית, ותמיכה אמריקאית.

ילדי היקר, אני אשם בכל.

אבל, איני לוקח אחריות למעשיי. אפילו שאני אשם, לא אעזור לך. אתה צריך ללמוד מטעויות לבד. אתה צריך להתבייש לך על מעשיך ולא לצפות שבגלל שאני אשם, אז אני צריך להיות לצידך תמיד.

אתה יושב בכלא, ויכול להיות שאתה חושב שזה רע. אני חושב שזה דוקא טוב (ובתנאי שזה לא יפגע בקידומך הצבאי אחר כך).

זה טוב כי מגיע לך. הלכת למקומות שאסור היה לך להיות בהם.

זה טוב כי זה ירחיק אותך ממאבקים צפויים קרובים.

זה טוב כי הרבנים שלנו לימדו אותנו, שאם מישהו "חוטף" בגלל אידיאולוגיה שהם לימדו אותו, הרי שצריך להשמיץ אותו, להפקיר אותו, להתנער מאחריות. לומר לו כמה לא בסדר שהוא, לעשות לו נו- נו- נו גדול ולתקוף חזק את תורתו. צרי לשבור לו את אמונתו האיתנה ולימודו הישר, כדי שחס ושלום לא יחזור להשתטות ככה שוב- כמו למשל ללכת ולהלחם על מאחזים ארעיים- אפילו שפעם אמרנו לו שזה מה שצריך לעשות.

זה טוב שאתה בכלא, כי ככה אולי תלמד לכבד את הרבנים הנכונים- אלו שמתכופפים אל מתחת למכבשי הדמוקרטיה הישראלית הנאורה והקדושה.

בני היקר, ארצה עוד להוסיף דברי חיזוק למענך.

בסה"כ התכוונת לטובה, למרות שמעשיך היו רעים מאד וממש היו איום רציני על יסודות מדינתנו, אתחלתא דגאולה. יכולת חס ושלום ממש לערער את יציבות השלטון.

ברצוני לייעץ לך עצה טובה.

קיימת בארצנו מלכות קדושה- ממשלת ישראל הנכבדה ומקדשת השם. כשלימדתי אותך פעם על מסירות הנפש, התכוונתי שצריך למסור את הנפש בעבורה !!! לא בעבור דברים חולפים כמו מאחז או יישוב שתקועים, אם תסלח לי- עמוק בגרון של הממשלה.

אם לדוגמא, תהיה מלחמה בארצנו, ויהיה צורך בחיילים אמיצים מוסרי הנפש, אשמח לראותך יוצא בראש החיילים והמפקדים, ואפילו נופל בקרב על ארצנו.

גם אם יתברר כי מלחמה זו אינה כדי לתת לעמנו בטחון, או שלום, או ניצחון, או השבת חיילים חטופים, או כל הישג אמיתי אחר, גם אם יתברר שהמלחמה כולה נועדה כדי לייצב את שלטון מלך ישראל- ראש הממשלה ירום הודו, או אפילו רק כדי לקדם מהלכים קדושים של הממשלה הקדושה, גם אם אלו ייראו לך פסולים (כמו לדוגמא- מלחמה שנועדה להעניק זמן וכוח לראש הממשלה כדי שיוכל לגזול מאנשים מישראל את ביתם, פרנסתם, רכושם, אדמתם וכבודם- בלי שום סיבה נראית לעין)- גם אז, הרי שאהיה יותר מגאה ושמח אם אקריבך על מזבח הממשלה, ותיפול חלל במלחמה ללא תועלת זו. לצערי, בקטנות מוחך, עדיין אינך מבין את הדברים, ואינך בשל לקבלם עדיין, אך אלו הם ערכים נעלים הרבה מעבר לקיום תורה ומצוות או לארץ ישראל.

בני, אני אשם שאתה בכלא, אך אתה, ורק אתה, אחראי לכך.

אתה הלכת למקומות שבהם חלילה היית עלול לגעת בחיילים, ויותר גרוע- היית עוד עלול חלילה, לנצח את צה"ל.

אתה בחרת להלחם על ארץ ישראל ועוד כל מיני אמונות שוא.

אתה בחרת ללכת אחרי רבנים שאינם מבינים כנראה מהי מסירות נפש (ואפילו שמדובר ברוב הרבנים)

אתה אחראי כי אתה האמנת לכל הסיפורים שסיפרו לך תמיד הוריך, מוריך ורבניך.

אתה אחראי, ואתה צריך להסתדר לבד. בלעדינו המבוגרים המפוקחים.

אני קורא לך לפתוח דף חדש ולהצטרף לכוחות האור השוטפים את ארצנו.

לא עוד גאולה עכשיו, משיח עכשיו, בית מקדש עכשיו, או תורה עכשיו.

לכל אלה אולי עוד יהיה זמן. אולי.

עכשיו הזמן לממשלת ישראל עכשיו, להשפיע מבפנים עכשיו, לציית למפקד עכשיו.

ובאהבה ננצח.

ועוד משהו אחרון. שאלת אותי בשיחתנו הטלפונית השבוע: אבא, כשיבוא המשיח ויראה שאין בית מקדש, והדת רמוסה, והתורה מחוללת, מה נגיד לו???

אני אומר לך מה יגידו לו הרבנים שלי: הם יגידו לו- משיח יקר, לך הביתה. אל תבוא עכשיו. הדור עדיין אינו ראוי, אנחנו עוד לא ראויים. לא לך ולא לבית המקדש שלך. לא מתאים לנו עכשיו מלך ושלטון תורה, לא כשבית המשפט כל כך מתנגד לתורה. תחכה שנקרא לך, אם בכלל- יש לנו עכשיו מלך משלנו. בינתיים אתה רק מפריע.

בתקוה שתראה את האור הטוב והישר

אביך האוהבך באמת.