בס"ד
לבד
את דמעותי שנאספו,
אל מי התהום.
גנזתי לעת צרה.
מעין פתח של מילוט,
לבריחה אפשרית ,
ממציאות מדומה .
נש(י)מה אחת הנחתי ,
בקופסת עץ קטנה ,
אולי ( לא ) אשתמש בה.
מנסה לאסוף עלים שנשרו,
מעץ שבע ימים,
אשר שורשים אין לו.
להחזיר דקות מספר,
אל ארץ דרי החולות ,
בדמדומי השקיעה .
הבאה .
תגובות
אני הייתי מפסקת ככה:
את דמעותי שנאספו,
אל מי התהום, (=במקום נקודה- פסיק)
גנזתי לעת צרה.
שיר נפלא, איכותי, ונוגע.
לגבי הפיסוק, לדעתי הרבה פעמים דילוג השורות הוא הוא תחליף לפסיקים או נקודות. כל עוד לא חלה תפנית חדה ומשמעותית במשפטית, אני חושב שכדאי לתת לדילוג לעשות את העבודה בעצמו.
תתקשרו.....
0525172848
אני מחכה......