פורסם בתאריך כ"ג בשבט תשס"ח, 30.1.2008
בעזרתו יתברך נאמין בּאֱמֶת
וּכְמוֹ שׁאמרת
בֶּאֱמִת נִשְׁארְנוּ לְבַד
לְלֹא מָקוֹם בָּרוּר בַּרוּחַ.
רַק אֶחָד
עוֹד זוֹכֵר אֶת שֶׁהָיָ'ה
כְּשֵׁהָיִּינוּ צְעִירִים
יוֹתֵר
חָשׁוּב לְעַבֵּד
רִגְעֵי כְּאֵב לְשִׂמְחָה,
לְאַבֵּד אֶת עצְמךָ.
וְהָלוֹבֵן הַזֶה- מְכַסֵה אוֹתִי
לְלֹא הֶרֵף. מְחַבֵּק חָזָק
חָזָק שֶׁיִכְאַב כְּמוֹ
עוֹד הָיִּינוּ
שָׁם.
מְטַהֵר קוֹל
סִימָן [אַף הֲכִי קָטָן]
וְכֹל זְכָּרוֹן עַקְשָׁן.
כִּמְעַט--
תגובות
וכמו בהתחלה להוריד את הואו ואז זה ייצור תחושה של באמת מעגל. [אא"כ רצית לסגור את המקפים 'באמצע שום מקום' בכוונה].
המעבר כאן קצת מציק ומאוד לא אחיד, אולי כדאי לנסות לשנות איכשהוא.
"כשהיינו צעירים
יותר
חשוב לעבד"
[אף הכי קטן]= אני מציע לחפש מילה שאויל תדגיש יותר את החיפוש סימן הזה...
מקפים חכמים כבר אמרתי?
שיר מעולה, כמו תמיד. למרות ודווקא ההצעות.
יעקב.
את לא באמת אמורה להתלהב מכל דבר שאת קוראת.
זה בסדר וראוי, אבל את לא חייבת לציין זאת.
[אישית, אין לי בעי'ה, אבל יכול להיות שאם תכתבי תגובה כזאת לאחרים, זה יפריע להם. קחי לתשומת ליבך..]
באמת התלבטתי לגבי ו החיבור בפתיחת השיר. אולי עד הערב אחליט מה לעשות..
"כשהיינו צעירים
יותר
חשוב לעבד.."- אולי קצת מציק ולא אחיד, אבל זה חלק מהכוונה.
*אם יש לך הצעה אחרת למילות הסוגריים, אשמח לשמוע.
[עכשיו נותר רק לנקד..]
את שמה לב שבמעבר הזה את מנסה לשחק לא רק על משמעויות לא גם על עבר- הווה... [אזמה אם שמתי לב לזה רק עכשיו?]
* ולו הכי קטן הייתה ההצעה שלי אבל פתאום עכשיו אני קולט שזה משומש יותר מידי.
~~
השיר נבנה כדי להיות מעגלי, סגור או להראות בכוונה מעגל שנעצר באמצע?
זו נקודה שלא ברורה לי בכלל.
יעקב.
[אם לא השורה מעל השיר לא הייתי מזהה שזה שלך בכלל חוסר הניקוד..]
[אזמה באמת אם שמת לב לזה רק עכשיו? העיקר ששמת לב.. (: עכשיו זה בסדר מבחינתך;) ]
אני נוטה לא להשתמש במילה 'ולו'.. האמת שאינני יודע מדוע זה כך, אך זה המצב. אז אם יש הצעה אחרת...
השיר לא נבנה. זה חלק מהעניין. הוא בתהליך- שנראה לכאורה סגור, אבל עוד יכול להשתנות. זה מעין ציניות- מעגל סגור, כשהוא בעצם לא ממש סגור. אולי סוג של מתיימר להיות סגור. כמו בני אדם שמתיימרים להבין, להכיל, וכד'- והם עוד לא..
[אומרים שצחוק מבריא בפועל.]
הערות של אחריכמהקריאות:
ללא מקום ברור מסמן תלישות, והרוח?
{שאלה של טירון..., בערך}
רק אחד
עוד זוכר את שהי'ה
{מעבר גאוני מרבים ליחיד.}
היינו עוד
{מציע להחליף את הסדר}
מטהר קול
{ביטוי לא ברור}
~~~
מתי לאחרונה הצלחתי להוציא תגובה מפורטת לשום שיר שהוא?
וואו.
אתה גורם לי להסביר את השיר? הממ, בסדר. אבל רק חלקית.
^וכמו שאמרת
באמת נשארנו לבד
ללא מקום ברור ברוח.
ללא מקום ברור- תלישות, בין היתר, צודק.
ברוח- הרוח מסמל משהו לא יציב, משהו שמשתנה לפי מגז האויר- לפי מצב"ר. מכל בחינה שהיא. כבר מבין את הקשר?
^תודה
^קבלתי את ההצעה, הסדר ישונה תוך רגעים מספר בעזהי"ת.
^והלובן הזה- מכסה אותי
ללא הרף. מחבק חזק
חזק שיכאב כמו
עוד היינו
שם.
מטהר קול
סימן [אף הכי קטן]
וכל זכרון עקשן.
כמעט--
מדובר עוד בלובן, הוא גם מטהר. מטהר קול סימן- יש כאן מעין דימוי[אני כבר לא זוכרת ביטויים בספרות, עמכם הסליחה] שלסימן יש קול. קול- לאו דוקא קול כמו שיוצא מפי אדם, אלא צליל, משהו שניתן לזהות מרחוק[אם מקשיבים ורוצים לשמוע. שמיעה סלקטיבית, מכיר?.. (ורק אכניס כאן בסוגריים את הביטוי המוכר- קול הלב. ואכמ"ל)]
ח"ח, טירון
זו פעם שניה שאני מתבונן בו ועתה הבנתי.
ממש מיוחד.
חשוב לעבד
רגעי כאב לשמחה,
לאבד את עצמך.
המון טמון בשורות אלה שדף לא יכיל...
חיים לא יכילו... להכיל בזה שאתה מאבד, לא שוכח, מעבד ורק אז... תודה ממש.