היין

בס"ד

יין

דוד המלך אומר לנו בתהילים "יין ישמח לבב אנוש" וצריך לשאול מה הקשר בין היין לשמחה, למה היין גורם לשמחה?

אפשר לומר שיכור עולם בפניו כמישור, כשאדם שותה הוא שוכח מהחסרונות ורואה רק שלמות בעולם הכל הולך חלק אז הוא שמח, כי הוא רואה את היושר בעולם הזה אבל גם אם זה תשובה זו לא תשובה לשאלה ששאלנו, כי לא שאלנו למה שיכורים שמחים אלא למה יין ישמח לבב אנוש.

אפשר להעזר בגמרא שאומר נכנס יין יצא סוד ועכשיו אם נחבר בין הדברים צריך להבין מה הקשר בין היציאה של הסוד לשמחה.

אפשר לענות בקלות שכל אדם ששומר סוד תמיד מרגיש עצבנות וסובל וכשזה יוצא אז האדם מרגיש נחת בלבו שזה גורם לו שמחה, אבל אני רוצה להכנס יותר לעומק וצריך לשאול מה זה סוד ומה זה שמחה לעניין השמחה המהר"ל בחידושי אגדות:

"כי השמחה היא שמוציאה אל הפועל, ואם האדם אינו עוסק בתורה והוא יושב דומם זה מפני שהאדם בכח ולא בפועל. אבל בעת השמחה כל אדם בפועל כי זה עניין השמחה מוציאה נפש האדם לפועל"

אז בעצם השמחה העליונה היא גילוי הנשמה באיברים, עכשיו נותר לנו לברר מהו הסוד וכדי לברר משהו צריך להשוות אותו למושגים אחרים המוגדרים כסוד ואחד הדברים שחז"ל מגדירים סוד זה תורת הפנימיות "הקבלה" וידוע שהפנימיות היא בעצם מעין נשמתא דאורייתא, הפשט הוא כגוף והסוד הוא הנשמה יוצא שנכנס יין יצא סוד הכוונה היא נכנס יין יצא פנימיות יצאה הנשמה וזה בעצם גילוי הכח בפועל וזה בעצם השמחה.

אבל נותרו לי שני שאלות למה דווקא יין ולמה הרבה שיכורים בוכים ולא תמיד שמחים ויש גם כאלה העושים שטויות?

המהר"ל מסביר למה נכנס יין יצא סוד כי בעצם היין הוא "הסוד" של הענב, בעצם צריך לסחוט את הענב כדי לגלות את היין ודי למשכיל.

הסיבה לבכי של אנשים נובעת דווקא בגלל גילוי הנשמה, ואז רואים בעצם שהם לא בחלקיק של חלקיק של המדרגה הנצרכת באמת ואז נוצר מצב גם של צער ולפעמים זה יוצר יאוש בתת מודע של האדם והוא ממשיך להתנהג כבהמה וסיבה נוספת שאפשר לענות לסיבה שאנשים מתנהגים כבהמות כי בעצם כל מה שאמרנו זה לשותים לשם שמים...