בס"ד
בליל ישימון אחד,
כשפני יבשו כסדק אדמה,
ברבורי ענן ששטו אז--
לעגו לדרדר שכמש.
וכמו דרכים סגורות לעובר--
חיי הנמצאים למולי.
והים אל החוף עוד יכה
יתהלך ברוח הנושבת בלאט.
אל תוך הלילה הנגמר.
וישא את נשמתי אל מחוץ לאופק.
ואולי
לא יקרו הדברים לעולם
אולי.
תגובות
מה שמעניק לביטוי הזה תיאטרליות ברמות מטורפות.
אבל אם את רוצה לתת את זה לאמות מידה פרסומיות אם לדבר בפאתוס אז השיר התפספס שם.
מה דעתך?
זה לא קורה ממש בשיר שלך וחבל.
הדברים האלו אולי לא יקרו
שאתאבד מעצבותי הרבה .
זו בקשה שלי בשיר זה
[וצורך בהסבר יתר מראה שהשיר לא העביר את עצמו]
אל תוך הלילה הנגמר.
וישא את נשמתי אל מחוץ לאופק.
ואולי
לא יקרו הדברים לעולם
אולי.
--------------------------
זה זה.
ושוב, כמו ברוב שיריך, החצי השני פחות טוב מהראשון. יש מה לשפר!