אין מי שלא חש את הצער של האומה הישראלית. כל ידיעה נוספת בחדשות מחדדת בנו את התחושה של אובדן הדרך. כולם מסכימים שיש בעיה, אבל מעטים הם שמחפשים באופן רציני את הדרך לפתרונה.
לפני שבאים להתמודד עם הבעיה האדירה של המצב בו אנו נמצאים חייבים להגדיר את נקודת המשבר. יש אין ספור בעיות שאפשר לסמן- חולשה באחיזה בארץ, חולשה במלחמה בטרור, מערכת משפט מעוותת, שלטון שסובל משחיתות, התשקורת, ועוד בעיות רבות שכולנו שמענו עליהם. אי אפשר לטפל בכל הבעיות בבת אחת, אין לנו מספיק כוחות בשביל להתמודד עם בעיות כל כך גדולות.
המצב שלנו דומה לרופא שמגיע לפצוע ומזהה הרבה פגיעות. אם הרופא יתחיל לשים פלסטר על כל פצע קטן הפצוע ימות. המשימה הראשונה של הרופא היא לזהות את הפגיעה הכי קריטית. אחרי שהפגיעה הכי קריטית תטופל יהיה אפשר לגשת לבעיות הנוספות והן יהיו יותר קלות לטיפול כיון שהפצוע נמצא במצב פחות חמור ולגוף שלו יש יותר יכולת לרפא את עצמו.
כך גם אנחנו צריכים לזהות את הבעיה הקריטית ולטפל בה. טיפול בבעיה השורשית יוביל לכך שהרבה בעיות יפתרו מעצמם ובעיות אחרות יהיה קל יותר לפתור. חבל להשקיע מאמצים בכיבוי שריפות בלתי פוסק. צריך למצוא את מקור הבערה ולכבות אותו כך שלא יהיו יותר שריפות.
לעניות דעתי מקור השריפות בימינו הוא הניתוק מהתורה. עם ישראל לא יכול להתקיים ללא החיבור שלו לתורה. הצרות באות לעורר אותנו לשים לב שאיבדנו את עצמנו, עלינו לחזור למקורות שלנו, לתורה שלנו. אי אפשר להמשיך בדרך החילונית שמובילה אותנו אל פי פחת. מוכרחים להקים תרבות ישראלית מקורית, תרבות תורנית.
הקמת תרבות תורנית דורשת עבודה גדולה. אי אפשר לפרט כאן את כולה. רק נאיר הארה חשובה לכל הבאים בשערי מלחמת התרבות- אי אפשר יהיה להקים תרבות בלי בסיס כלכלי. כלומר אם כל המאמצים שלנו יהיו מבוססים על התנדבות ותרומות לא נוכל להקים תרבות.
אפשר לראות את יצרני התרבות המערבית ששולטת היום במדינה- הוצאות ספרים, עיתונים, טלויזיה, רדיו. הם יודעים איך להרויח כסף ולקיים את עצמם. אין לנו סיכוי להתמודד מולם אם לא נבין שאנחנו גם כן צריכים לדרוש כסף. התרבות שלנו מוכרחת להחזיק את עצמה, אם היא תהיה מבוססת על תרומות היא לא תצליח להפוך לתרבות שמכוונת את כל החיים.
מתוך המבט הזה הקמנו את תנועת אדרבא.
מצורף קובץ עם פרטים על התנועה.
https://a7.org/?file=20080412223312.doc
תגובות
אם כי אני תוהה כמה דבר כזה יצליח. זה לא שונה בהרבה מהחברותות שמאורגנות עכשיו בכל מיני מקומות, לא שונה הרבה מפעילות תנועת קוממיות, ראש יהודי וכו'. וענין התשלום גם נראה לי ישים רגל.
נכון שאנשים מעריכים דברים עם תשלום - אבל ביננו - כל החיים רק משלמים. אנשים הם לא רוטשילד.
אבל בהצלחה רבה!
עדיף לנסות מאשר לשבת ולקטר.
יישר כח!
הבעיה איננה כסף, אלא הדרך בה לומדים תורה. יש ללמוד בעמקות מקרא, משנה, גמרא מתוך ענוה.
אלא שלצערנו למי שיש את התוכן אין את הכלים להפיץ אותו.
אני מאמין שעל ידי מחשבה כלכלית נוכל לבטא את התוכן שלנו בצורה רחבה יותר.
דרך הישר: עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי.