אין דיכאון ושברים
אין זיכרונות, רק קצת סדקים.
יש לך הזדמנות לפניך אפשרות,
וסביבך, שירים בחרוזים.
וסביבך, המוני חיוכים .
כאן בית קברות
כאן מוחים זיעת תחרויות.
של מי הבור יותר עמוק
איזו אדמה יותר חלקה
איזו מגריפה הכי יישרה
טשטשה את עקבותייך
מחתה את דמעותייך
לבור של אבדון,
עם אוויר של שיכרון
ואבק הניצחון.
עד הטעות האנושית הבאה
שתפיל אותך ותשבור גופך.
ובמקרה הטוב, תבין.
ובמקרה הרע, תקטין.
את מי שלמעלה ממך.
תגובות
כתוב יפה וזורם. הסיום בעיקר גרם לי לחזור ולקרוא את זה שוב.
חסר לי קצת ניקוד ופיסוק. אבל זה ממש יפה.
יישר כח!