סיפור קצר מאוד לעילוי נשמת כל חללי פעולות האיבה
ד' ניסן תשס"ד
דפיקה בדלת.התעוררתי משנתי העריבה ובקול ישנוני שאלתי "מי שם?".פתחתי את הדלת ולעיניי נגלה חברי יעקב הרטמן.
"מה קורה,נחי?"שאל בעליזות."ישנוני"עניתי."שוב נרדמת בזמן העבודה?שכחת אנחנו צריכים ללמוד לבגרות בתנ"ך?" שאל. הוא נכנס לחדרי."טוב,בוא נתחיל" אמר.למדנו במשך כמה שעות לבגרות עד שעייפנו.
"מה אתה אומר על ביקור אצל מוישי?"שאל יעקב.עניתי שאשמח לבקר,אך אין לנו רכב. "אל דאגה,אני אתקשר לאחי,דודי,הוא יסדר לנו נסיעה"ענה יעקב. הוא צלצל לאחיו שהגיע תוך דקות אל האזור.
נכנסנו לרכב והתחלנו בנסיעה."אני שומע שיש לכם בגרות ביום שני..."ספק שאל ספק קבע אחיו של יעקב. "כן,כן"עניתי.
שמעתי רעש ממרחק .התעלמתי והבטתי בחלון.היה בו חור."יש לכם חלון עם חור,ידעת?"שאלתי את יעקב.
הוא ואחיו הסתובבו."מה?!"הזדעק יעקב בתדהמה. לפתע נשמע צרור יריות והאוטו כולו חורר."דודי!"צרח יעקב"טוס!!!"
דודו המבוהל לחץ על דוושת הגז וטס קדימה. הרגשתי פתאום כאב עז בכף היד ואז חשתי גל חום שהתפשט בי .נפצעתי.
דודו סובב את ההגה לכל הצדדים מנסה להימלט מכדורי המרצח. לפתע צרחה פילחה את הדממה. "נפצעתי!"צרח יעקב. "תחזיק מעמד!"שאג דודי. הבטתי בחברי.הוא חטף את הכדור באיזור הראש,כל פרצופו היה מלא דם. נס שהוא עוד חי.
המשכנו בנסיעה מהירה. דם המשיך לזרום מידי ,והרכב התמלא בדמו של יעקב. לבסוף הגענו למחסום משטרתי ושם חולצנו ממיצר. מיד רצתי ליעקב ששכב שם. "יעקב..."מילמלתי ודמעות נוטפות על אפי. "נח-נחי,"נענה יעקב בקול קטוע "אנ-אני כ"כ מצ-טער"."לא,יעקב,זאת לא אשמתך"בכיתי. "אני ר-רוצה שת-שתזכיר אות-אותי בהת-בהתגייסות שלך לצ-לצה"ל"."לא,אל תאמר את זה יעקב. יטפלו בך.יצילו אותך."והעלתי את קולי וצעקתי:"הצילו!מישהו!רופא!בבקשה!עזרו לו!".יעקב משך את זרועי ואמר בקול חלוש:"ל-ל-לאאא...אין מה לעשות.מאו-מאוחר מדי...תז-תזכור,נחי.תת-תתגייס..." אמר ועצם עיניו לנצח....
ד' באייר תשס"ח
הקריין עמד שם נירגש,כמעט בוכה מול הכותל המערבי.והוא פתח את פיו ובקול מרטיט לבבות אמר:"בהדלקת המשואה מכובד דודי הרטמן,אחיו של יעקב הרטמן שנרצח בפעולת איבה בצומת רמון". דודי ניגש להדליק את המשואה באיטיות רבה ואילו אני עמדתי שם,חייל זקוף,מדי זית מגוהצים,נשק ארוך בידי.ואני מנסה להראות פנים אדישות אך איני יכול שלא להזיל דימעה,ובליבי לחשתי ליעקב:"הנה,אתה רואה?השלמתי מעגל,את מעגל החיים".
יהי זכרם ברוך
תגובות
מעגל החיים. כמה אירוני.
רק בקשה יש לי: יש רווח בסוף הסיפור של כמה אנטרים שנלחצו. בבקשה לערוך את זה ולמחוק אותם. (ופעם הבאה לוודא שזה לא נשלח לאישור במצב כזה. בבקשה.)
רק טוב ושמחה!!
:-)
סיפור מתוך החיים.
הנשר.