בס"ד!
נכתב בהשראת יום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה.
מקווה ששלום לך, זה ששאלתי.
שאלתי למה הלכת. אמרת לי שכדי שתיהיה מדינה.
שאלתי למה אתה. אמרת לי שבאים כולם.
שאלתי למה קרבי. ואתה ענית, מחייך- "כדאי להציל את העם"
כבר אז ראיתי עיניך מבריקות מהתרגשות.
שאלתי למה לגבול. ענית לי שזה מקום חשוב.
שאלתי עד מתי. ענית עד שאפשר.
שאלתי כמה, ענית כמה שצריך.
שאלתי איפה אתה, וליבי ענה שבקרב
שאלתי נפשי אליך, אולם הפלאפון עמד דומם.
שאלתי למה אינך עונה. ולא היית כדי לענות
וליבי כאב עלי כל כך.
שאלתי את משפחתך מה איתך. נשמע שלא ידעו.
ולבסוף זעקתי את מה שהעיק עלי. האם אתה חי?
ועיניהם הבוכיות ענו לי הכל
חזרתי ושאלתי את הורי למה אני חיה
ועיני שבו והתכסו דוק של דמעות.
שאלתי, למה הלכת?!
ולא היית כדי לספק תשובה...
תגובות