בס"ד י"ט במנחם אב תשס"ו
חומרת הויתור על ארץ ישראל/ נפתלי צבי
ברצוני לצטט כמה מקורות על חשיבות ארץ ישראל על חומרת ויתור על ארץ ישראל
או חלקים מארץ ישראל.הרשב"ם בפרושו לתורה בבראשית כ"ב פסוק א, מתוך דבריו:
" אף כאן אחר הדברים שכרת אברהם ברית לאבימלך לו ולניניו ולנכדיו של אברהם
ושל אבימלך, נתן לו שבע כבשות הצאן. וחרה אפו של הקב"ה על זאת שהרי ארץ פלישתים
בכלל גבול ישראל. וגם ביהושע מטילים על ערי חמשת סרני פלישתים גורל בכלל גבול ישראל.
והקב"ה צווה עליהם "לא תחיו כל נשמה".לכן "והאלוקים ניסה את אברהם " ,קנתרו וצערו כדכתיב
" הנסה דבר אליך תלאה"(איוב ד:ב) כלומר : נתגאית בבן שנתתי לך לכרות בינו ובין בניהם, ועתה "לך והעלהו לעולה " ונראה מה הועילה כריתות ברית שלך.וכן מצאתי אח"כ במדרש של שמואל "ויהי ארון ד
בארץ פלישתים שבעה חודשים". כתב "את שבע כבשות הצאן תקח מידי", אמר לו הקב"ה : אתה נתת לו
שבע כבשות חייך שבניו עושים שבע מלחמות עם בניך ונוצחים אותן. ד"א: חייך שבניו הורגין שבע צדיקים מבניך וכו. ד"א: חייך שבניו מחריבים שבע משכנות וכו." "
רואים אנו מכאן על זאת שויתר אברהם לאבימלך על מלכותו בפלישתים ולא נתן אלא רק הסכים, מה גדול העונש שנענש אברהם קל וחומר בויתור ונישול יהודים מארץ ישראל ולהעביר את החלקים לערבים מה גדול החטא, וכמובן, שגם העונש גדול על כך.
בחטא המרגלים (במדבר פרקים י"ג-י"ד) שנגזר על עם ישראל במדבר:" ככל האנשים הרואים את כבודי
ואת אותותי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי , אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לא יראוה." ושם בפרק י"ד בפסוקים מ-מ"ה:"וישכמו בבקר
ויעלו אל ראש ההר לאמור: הננו ועלינו אל המקום אשר אמר ד, כי חטאנו. ויאמר משה : למה זה
אתם עוברים את פי ד והיא לא תצלח,אל תעלו כי אין ד' בקרבכם, ולא תנגפו לפני אויביכם וכו."
" וירד עמלקי והכנעני היושב בהר ההוא ויכתום עד החורמה". בספר דברים פרק א פסוקים מ"ד-מ"ה
נאמר בצורה חריפה יותר:"ויצא האמורי היושב בהר ההוא לקראתכם וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים ויכתו אתכם בשעיר עד חרמה , ותשבו ותבכו לפני ד' ולא שמע ד' בקולכם ולא האזין אליכם".
מוכח מכאן עד כמה חמור האיסור של זלזול בארץ ישראל, וזאת עוד לפני שהגיעו לארץ ישראל,
על אחת כמה וכמה חמור הדבר להוציא יהודים מבתיהם ולנשלם בארץ ישראל מאדמתם. עד כדי כך
שד' אינו מוכן אפילו לשמוע לתפילתם. " כפי שנאמר באיכה א:"שתם תפילתם". ד לא קבל תפילתם.
שנה שעברה היתה שנה איומה בהתנהגותה של הממשלה ומנהיגי העם, כולל את כל המנהיגים בעם
מקצה ועד קצה, כלם היו שותפים למעשה הפשע בנישול כעשרת אלפים יהודים צדיקים , יראים ושלימים, מדקדקים בקלה כבחמורה שנישלו אותם מאדמתם בגלל אינטרסים אישיים של ראש הממשלה
ופמליתו, ללא כל סיבה בטחונית.כאבם היה איום ונורא וצעקתם ושוועתם הגיעו עד לשמים, וכל המנהיגים מכל שכבות העם אטמו אזניהם מלשמוע את שוועתם ואת זעקתם.הזעקה שהיתה כאן
רבתה וחטאתם כבדה מאד כפי שנאמר בסדום: אמר ד:" ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו –כלה! ואם לא-אדעה".(בראשית י"ח ,כ-כ"א.)
כאשר החל האויב "החיזבאללה" בפורענותו בישראל היה ברור לכל מי שעיניהם פקוחות , שהנה
מתחיל העונש העצוב והעגום מן השמים על כל מה שהתחולל אשתקד. וכל הרואים ומסתכלים בעין פקוחה הבינו שכאן לא יוכל להיות נצחון לישראל, אלא רק תבוסה ומפלה קשה."כי אין ד' בקרבם".
ואפילו התפילות לא התקבלו . בהסתכלות זאת היה מקום לחשוב על הפסקה מידית של המלחמה כי
האויב יכם ויכתם עד חורמה,ומה עוד כאשר ראש הממשלה מצהיר שמטרתו במלחמה זאת לנצח כדי
שיצליח בביצוע משימתו בנישול היהודים מיהודה ושומרון.כעת ברור לכל יהודי יר"ש ומאמין בהנהגת העולם ע"י בורא עולם ומאמין בשכר ועונש שאכן לתוצאה הזאת נגיע, וזוהי סופה של מלחמה זאת.
וכמו שמשה צעק אל העם :"אל תעלו כי אין ד בקרבכם", כך היו צריכים לצעוק אותם הרבנים שעברו
את הטראומה בעצמם ו/או אצל משפחתם וקרוביהם, של ההתנתקות והנישול, שהנה כאן בא העונש על כל העבר, ואין מקום להתגייס למלחמה .
ומה חושבים כל מיני רבנים וכי ד' יצליח את דרכו של הרשע המושחת במעשה הרשע? וכי מצפים ומתפללים להצלחת מזימתו שד ישמע לתפילתם להצלחת דרכו?ועל זה נאמר בישעיהו " תופשי התורה לא ידעוני".
הננו מקווים ומתפללים ש"ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
עריכה : צחקן | תשס"ו נערך: אינני רואה עניין להשמיץ את הרבנים הצעירים כולם, ולכן שניתי. צחקן.
תגובות
מעשית,מאז שהרב ליאור אמר שחייבים להתגייס-אני לא מרשה לעצמי להתבטא בנושא.
מכסימום ,לקרוא לכל הבנות שרצו/רוצות להתגייס שלא יעשו זאת.
עיינו במכתב שלי "והתוודה".