וחומה של דמעות מלפניך ה' מפרידה ביני ובינך, עליה אתרפק בימים קשים ואצמיד אוזני אל סדקי שפיות לשמוע את דברי תנחומיך. ערום מכל אסתתר מפניך, חסר כל אבוש וידי ריקות. ושום קורבן אין בליבי לתת.
והמלח של הדמע והדם שבפצעיי, משאירים כאב, צלקת וזיכרון. כי כשנפשי אי שם גוססת ובדמה מתבוססת אני מרגיש אותך זועק.
וגם פעם, לעיתים, אתה רוקם אלי דרכים וקורא לי לחזור. אבל חשש מנקר בי, אולי זה לא הזמן.
כי כשאקום אולי אפול, ואם אפול אולי אסבול... והפצעים הפכו גלדים? והשבילים, מפוצלים?
ואף במחבואי בתוך השכחה אשמע את זאת הזעקה מפלחת שמים. הקול תרועה, אך ליבי שברים.
וזה מרגיש כמו נצח... שם ישבתי בדד. ואני מכיר כל סדק, כל פירור אדמה שלרגלי. ואת פצעיי אמשיך למנות.
על חומה של דמעות, נשענתי. לומר תפילה, חששתי. שמא ימצאוני שומריך ויעשו בי שפטים, שמא שפיותי מעלי תפסח ולעומקי חשכת מעשיי אברח.
גם בחשכה עוד אזכור, את אותן אותיות אור. קולן כקול הזעקה, שירתן רכה וזכה. הן מבטיחות, ידיעה, הן שורשי הישועה.
אמן
תגובות
קטע כ"כ חזק.
מה שנקרא, "כל מילה בסלע".
אין ספק שהקטע הזה יצא היישר מעומק עומק הלב. דברי אמת ניכרים.
אין לי ספק שאחזור לפה.
אשריך.
שמעון
בס"ד.
הערה טכנית בלבד-
אני חושבת שכדאי לעשות אנטר בשורה הראשונה אחרי הנקודה.
כי נראה שאתה כבר עברת הרבה שנות חיים מבלי שכרונולוגיה רבה עשתה את שלה.
יהיה מטופש לשאול את המקום שבו ראיתי את השם שלך כי כמו שכתבתי שם זו תווית מחיר.
תדע שאתה איש אמת ולעיתים זו מציאה כמעט נאבדת בעולם שכולו שקרים וחממות [..]
[ותודה על השיר[