ייחוד לשון הקודש

פורסם בתאריך י"ח באייר תשס"ח, 23.5.2008

תגובות

ג' בסיוון תשס"ח, 19:01
אני לא רוצה להפריע... י אנונימי י

...אבל נתקלתי בדף הזה בדרך מקרה, ושאלה לי אליך: כאשר אתה אומר "עברית", לאיזו עברית אתה מתכוון? האם אתה מתכוון לעברית מקראית? או שמא לעברית חז"ל? ואם לעברית חז"ז כוונתך, האם אתה מדבר על הניב הצפוני עליו כתבה הגמרא "אין מורידין לפני התיבה לא אנשי בית שאן ולא אנשי בית חיפה ולא טבעונין  מפני שקורין אלפין עינין ועינין אלפין"? או שמא אתה מדבר על העברית של בעלי המסורה? ואם עליהם מדובר, האם מדובר על בעלי המסורה הטברנים בעלי שבע התנועות, על בעלי המסורה ה"ארץ ישראלית"(מדרום הארץ) בעלי חמש התנועות או על בעלי המסורה הבבלית בעלי שש התנועות? ואולי אתה מדבר על הלשון בה דיבר הרמב"ם? או זו בה דיבר ביאליק? ואולי, רק במקרה, אתה מדבר על העברית שאנו מדברים היום?

זה דרוש מאוד נחמד, אבל הוא קצת תלוש מן המציאות.

הייתי מרחיב, אבל שבת עוד שתי דקות בערך, שבת שלום.

ח' בתמוז תשס"ח, 15:05
תשובה י אוהב אמת י    הודעה אחרונה
השתמשת במקורות כדי להגיד סברה, במקום ללמוד את המקורות כדי לדעת את האמת. מובן מאליו שעקב הגלות וירידת הדורות, הלשון העברית נשתכחה. ובכל זאת, בכל הרבדים של העברית יש קדושה, אם פחות ואם יותר. אמנם מקובל להגיד שלשון המקרא ולשון חכמים שני לשונות, אבל הבנה עמוקה תגלה ששתיהן לשון אחת, ממש כמו שהתורה שבכתב והתורה שבעל-פה אחת.
שבת שלום!