אנחנו הולכים בין הצללים,חבויים ונסתרים מעיני כל.
מתהלכים חרש-חרש,לא מוצאים מנוח לנפשינו הפצועה.
לא יודעים כיצד לזעוק,ולמי להפנות את הכאב,
מנסים לברוח,אך בלי הצלחה.
העבר רודף אותנו ומשיג,
לא נותן להתחיל התחלה חדשה.
נפשינו רוטטת לכל מגע,
אך נופלת שוב ושוב,
לא מצליחה לקום,ולהתעודד.
תגובות
כמה שהשיר הזה נכון!!
והלוואי שהוא לא היה נכון, אבל באמת.. כמה שזה קשה לקום ולעלות אחרי משברים, לקום ולהתעודד...
אבל הכי חשוב זה לזכור, שגם כאשר לא מצליחים לקום, עדיין חשוב להמשיך ולנסות, כי אבא פה, והוא עוזר!!
חזק.
הערה קטנה:
אחרי כל סימן פיסוק עושים רווח...
לכן זה היה ניראה לי צפוף מידי...
אבל בתכלס, ממש יפה..!