לקרוא דן פגיס, זה כמו לעטוף עצמך באדרת מטאפורות, ולהדס באטיות אל קרון הרכבת האחרון, בדרכה אל חלון מציאויות שונה משלך. שם קיבלת עול ניצול מתופת. לסהר האיתן באהבה
באצבעותייך הענוגות, עלמתי, השכלת לחבר את מחוזות העבר. שקועה בינתיים, מדמיינת עצמך שם. ואילו עוברי הדרכים המחפשים עצמם לדעת, היו מלהגים אחרייך, מתכרבלים בכוכב אחר. ואיך את אינך יודעת, שהיו מרננים בכבודך.
תגובות
ח' בסיוון תשס"ח, 11:21
אז אני אכתוב שוביruthiי
שכתיבתך שובה את ליבי!!
ח' בסיוון תשס"ח, 15:35
בדולח אף פעם לא אבין כתיבתך יש בה יהירות אני יש לייester317י
את הכתיבה בתוך המשפחה,אני כותבת הבן הקטן מלחין,ועל לחניו אני כותבת שירי אהבה לבן הגדול,מובן שהבן הגדול שרדיסק מס 3,את יודעת מה אני עושה?ומי אני בכלל לפני שהכרתי את אתרך כי את בעלת הבית של האתר,אתן לך את הכבוד,רק למה הקינאה והשנאה,למה?את שנאת אותי הרי פגעת בי,ושכחתי, אך כול פעם שאת פוגעת בימחדש כך שאת לא נותנת לי לשכוח למרות שאני מטבעילא שו מרת טינה אתיודעת זאת,את מזכירה ליכול פעם את פוגעת בי בשירתך מלא קוצים ודרדרים ,טבעי איני שומרת טינה,אל תזלזלי בי בבקשה, אני לא אזלזל בך,ולהרגיע אותך אני לא מתכוונת לכתוב שירה באתר,אז תרגעי,תודה אסתר.
תגובות