על רקע כניסתם של דיירי בית המכפלה למבנה ודרישתם ליישב אותו באופן סופי התגלתה איגרת בארכיון בית הרב קוק שבה כתבו ראשי התנועה הציונית - אוסישקין, נשיא המדינה לשעבר יצחק בן צבי והרבנים הראשיים הרב קוק והרב ניסים - לוועדה שקמה לאחר פרעות תרפ"ט כדי לדון בדרך לבנות מחדש את היישוב היהודי החרב בחברון.

במכתבם, שנשלח כ-9 חודשים לאחר שוך הפרעות שגבו את חייהם של 69 חללים, הם דורשים לבנות מחדש את היישוב היהודי באופן מיידי כדי שלא יתיישבו בו ערביי המקום וישכח היישוב היהודי העתיק מלב העם בארץ ישראל.

המכתב נשלח לאחר אסיפה שקיימו בנושא ומפורטות בו ההחלטות שהתקבלו בה. בהחלטות האלה קוראים החתומים להעלות את התקציב שהושקע בשיקום היישוב היהודי בחברון כדי שיספיק לקבוע יסודות בריאים, כלשונם, ליישוב היהודי בעיר, מכיוון שלטענתם הסכום שהושקע לא הספיק לכך.

בהחלטה מספר 7 קוראים החתומים לכל העם בישראל לתמוך בדרישתם לבנות את חברון: "האספה קוראת לכל עם ישראל לתמוך בדרישתנו ולבנות את חברון הגדולה אשר ממנה פתח תקווה להתיישבות הנגב".

משמעות מעמדם וצביונם הדתי של החותמים היא שבנייה בחברון היתה בקונצנזוס מוחלט באתוס הציוני, וכפי שהשמאל והמרכז הפוליטי בישראל כיום מדבר על גוש עציון כירושלים רבתי מכיוון שהתקיים בגוש יישוב יהודי לפני 1948, מדוע על חברון שהיישוב היהודי בה התקיים הרבה לפני 1917 בעת הצהרת בלפור לא יהיה גם היום קונצנזוס.

השאלה מופנית לכל מקבלי ההחלטות, אך האחריות לקבלת ההחלטה מוטלת על עם ישראל כפי שהגדירו זאת החתומים - הרב קוק, הרב ניסים, אוסישקין, יצחק בן צבי, דוד ילין, יוסף מיוחס, הרב ברלין והרב אוסטרובסקי.