מאז ומתמיד תיעבתי את הרגש הזה אצלי. היום קרתה סיטואציה שעוררה אותו. לבטא אותו מרגיש כל כך חסר ביטחון ונואש ומרחיק. ומצד שני אנשים שמבטאים אותו עם כעס או שתלטנות גם לא התחברתי לדרך…

אשמח לעצות איך להתמודד עם הסיטואציה ובכלל איך אתם מתמודדים עם קנאה.

אני בזוגיות כבר כמה חודשים שנינו די דוסים שומרים נגיעה וכו ב״ה

אני מעלה מידי פעם קטעי כתיבה לרשת. הצופים כרגע הם קהל מצומצם של קרובים. היום העלתי קטע שחברה כתבה ופרגנתי. והוא הגיב וואו איזו יפה מי כתבה? אאוצ. הקנאה. והאשמה על תחושת הקנאה. מצד אחד מרגישה אשמה על עצם הקנאה והייתי רוצה לשמוע את דעותיכם… האם גם אתם ניתן מרגישים ככה? מצד שני , בין אם זה לגיטימי ובין אם לא, זה הפריע לי… ואני לא רוצה להסתיר את זה ממנו ( הוא עשה עוד דברים יותר משמעותיים מזה) ורוצה לדבר איתו על זה שזה לא נעים לי. אבל איך? איך עושים שיח בוגר וטוב על עניין הקנאה?… אשמח לעצותיכם החכמות🫢