לאחר ההפגנה אליה חברו ביום שישי פעילי שמאל וימין נגד המשך העברת הכספים מישראל לידי שלטון חמאס, שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם ראש המטה לשחרור גלעד שליט, שמשון ליבמן, על זווית זו של המאבק לשחרורו של גלעד, זווית הגברת הלחץ הישראלי על שלטון חמאס, זווית שנדמה שלא נעשה בה שימוש על ידי אנשי המטה. ליבמן ממליץ להיזכר בשלוש וחצי השנים הראשונות מיום שביו של גלעד בידי חמאס, שנים בהן "לחצנו על העברת הכספים, על הקשחת תנאים לאסירים, על אי העברת סחורות. לחצנו מכל כיוון אפשרי. קיבלנו תשובות לא רציניות ולא רק שקיבלנו תשובות לא רציניות, הנגיד פישר לחץ מסיבות מובנות להעביר את הכספים". לשאלה מה הן אותן סיבות מובנות, אומר ליבמן שמדובר במחויבויותיה ההסכמיות של ישראל כלפי הפלשתינים, היותה צינור בלבד להעברת כספים השייכים לפלשתינים, לחצים מדיניים המופעלים על ישראל, שמירת היחסים הטובים עם הבנק העולמי ועם האו"ם וכו'. אלו לדבריו מניעים שהוא יכול להבין אותם גם אם לא לקבל אותם. עוד מוסיף ליבמן וקובע כי כל אותם ניסיונות שנעשו על ידי פעילים לבלום את רכבי ה'ברינקס' מהעברת הכספים לרצועה לא הועילו מעבר לפן ההסברתי, אך בשורה התחתונה גלעד נותר בשבי החמאס. בדבריו מוסיף ליבמן ומבטל את מונח ה'מצור' שרווח ברחבי העולם כחלק מהלחץ הבינלאומי על ישראל. "כשעלינו על המשאיות בדרכן לעזה ופתחנו את הארגזים, התקשרתי למשרד הביטחון ושאלתי אם מים בטעם אפרסק זה צורך ביטחוני...". ליבמן מזכיר גם את דרישות העבר החריפות יותר להפסיק את העברת החשמל לרצועת עזה כל עוד שליט בשבי, "אבל כנראה שלא מסוגלים...לא יכולים. אנחנו ממחזרים מחשבות ישנות". לטעמו של ליבמן, זירה זו של מאבק, התבררה כחסרת סיכוי שכן "הכלכלה מנצחת כל אינטרס אחר". כיוון שכך, הוא קורא לממשלה להודות בכישלון המאמצים להשיב את גלעד שליט הביתה ולבצע את העסקה לשחרורו. לטעמו, במידה ולא תבצע ממשלת ישראל את העסקה לשחרורו של גלעד "אנחנו הולכים לשלם מחיר יקר", הוא אומר ומספר על הלכי רוח שהוא נתקל בהם בפגישותיו עם צעירים ומבוגרים "אנחנו נראה את התוצאות בעשור הקרוב אם לא נדע לקבל החלטות אמיצות. אם לא מסוגלים לעשות דברים בכוח צריך לעשות דברים במוח". ומה באשר לפניית המשפחה להפסיק את העברת הכספים, בקשה שלא הבשילה לכדי עתירה לבג"ץ? ליבמן מציין שעד כה אמנם לא הוגש בג"ץ, אך בפניות שבוצעו על ידי עורך הדין גלעד שר נכללו איומים שטרם עתירה לבג"ץ, ובהחלט יתכן ויבוצע מהלך משפטי שכזה, אך להערכתו "לבג"ץ שכזה אין שום סיכוי מעבר לעוד אקט של יצירת דעת קהל". בהקשר זה הוא מזכיר את התשובות הרבות שבעטיין יכול בג"ץ לדחות את העתירה כדוגמת הקביעה שמדובר בהסכמות בינלאומיות שישראל מחויבת להן, וכקביעה שישראל אינה אלא צינור להעברת כספים השייכים ממילא לפלשתינים ואין באפשרותה למנוע את העברתם.
