פרופ' איתן גלבוע, איש אוניברסיטת בר אילן ומומחה לארצות הברית, שוחח ביומן ערוץ 7 על השפעת אירועי אסון התאומים על החברה בארצות הברית ועל דרכי ההנצחה עשור אחרי, ולדבריו הניסיון של אובמה לפייס את האיסלאם מגיע גם לכאן.
בראשית דבריו מתייחס פרופ' גלבוע לשינויים הדרמטיים בחייהם של האזרחים האמריקאיים שעדיין חיים תחת סידורי אבטחה קפדניים הפוגעים בחופש התנועה שלהם, מקבלים הכרזות חירום והתראות מפיגועים כפי שלא הכירו בעבר, מוצאים בכל קרן רחוב שוטרים כחלק משגרת יומם, מודעים לכך שהממשל יכול ליירט שיחות טלפון ודואר אלקטרוני. כל אלה צעדים המנוגדים לאורח חייהם הדמוקרטי ליבראלי של האמריקאים עד לאסון התאומים. לדבריו בשנים הראשונות שאחרי הפיגוע הייתה תמיכה של התקשורת האמריקאית במהלכים הביטחוניים והצבאיים, אולם ברבות השנים כשהצעדים שעלו כטריליון דולר למשלם המיסים האמריקאי ולא הניבו פירות מיידיים התקצרה רוחו של האמריקאי המצוי שמבקש תוצאות מיידיות.
"הציבור התייאש. הוא רואה איך ניסו כוח ולא הלך, ניסו גם דרכי פיוס וגם זה לא הלך. ארצות הברית הייתה מעוניינת להתכנס אל תוך עצמה ולעסוק רק בענייניה שלה, אבל הגלובליזציה אינה מאפשרת זאת. זה היה אפשרי אחרי מלחמת העולם, אבל כיום זו לא אופציה. ארה"ב צריכה להיות מעורבת במה שקורה בעולם. ארה"ב צריכה מנהיג אחר שיוכיח מנהיגות לאחר שאובמה התגלה ככישלון מנהיגותי יותר מכל דבר אחר", אומר פרופ' גלבוע הסבור שבבחירות הבאות בארה"ב הנושאים הכלכליים הם שיעמדו בראש מעייניו של האזרח האמריקאי.
לטעמו גם אם עצרות הזיכרון לאסון התאומים יעלו מעט את המודעות לטרור האיסלאמי וההתמודדות עמו הרי שהדבר לא יחזיק מעמד ומהר מאוד האמריקאי הפשוט יחזור לעסוק בסוגיות הכלכליות שכן הוא מתקשה לתפקד כלכלית בחיי היומיום.
באשר לטקסי האזכרה לאסון הטרור הגדול בהיסטוריה מציין פרופ' גלבוע כי הנאומים הנישאים מתייחסים במכוון לטרור באופן כללי מבלי להזכיר את האיסלאם הרדיקאלי והטרור האיסלאמי כגורם משפיע בזירה זו. "אנשי אובמה נמנעים מלדבר על הטרור האיסלאמי", הוא מציין ומדגיש כי מדובר בהנחיה שניתנה על ידי משרד המשפטים האמריקאי ברוח תפיסת הפייסנות של אובמה כלפי העולם המוסלמי. "הם רוצים להבדיל בין האיסלאם המתון שיש לשתף איתו פעולה לבין האיסלאם הקיצוני. משום כך הוגדר יום זה כיום הזדהות עם כל קרבנות הטרור בכל מקום בעולם. זו תופעה מוזרה כי איומי הטרור הרי לא השתנו איומי הטרור".
לדבריו של גלבוע מדובר בצעד נוסף התואם את מדיניותו של הנשיא אובמה לפייס את האיסלאם, מהלך שהצעד המרכזי שבו היה נאום קהיר הזכור, אך היו שותפות לו גם ההצהרות האמריקאיות הרואות בטורקיה של ארדואן בת ברית לצעדים משותפים במזרח התיכון.
עוד מוסיף פרופ' גלבוע ומעריך כי ארדואן לא היה מעז לדרדר את יחסי ארצו עם ישראל, ואבו מאזן לא היה מעז לפנות לאו"ם אם לא היו חשים שאובמה הוא נשיא חלש.
באשר לניסיונות הטיוח הממשלתיים בארה"ב את זהותם האתנית של מבצעי פיגוע התאומים סבור גלבוע כי מדובר במהלך שמקומם את גורמי הביטחון שאינם אוהבים את הניסיון לטייח ולהעלים את המציאות, אך עם זאת הוא מעריך כי בחדרים שבהם מתקבלות ההחלטות המבצעיות הדברים נאמרים בגלוי ובמפורש.
