
לקראת ההכרזה היום (ראשון) על זהותו של המנצח בבחירות לנשיאות מצרים אומר פרופ' משה מעוז, מומחה לארצות האיסלאם ולמזרח התיכון, איש האוניברסיטה העברית בירושלים, כי הצפי הוא שהצד המפסיד יפצח במחאות סוערות ברחבי מצרים, אך עם זאת על פי ההערכות, ואולי גם על פי התקוות, בסופו של דבר תימצא הדרך לניסוחו של הסכם שיאפשר את החזרתה של מצרים למסלול יציב ותקין.
לדבריו של פרופ' מעוז התסריט הקשה ביותר כולל בתוכו את המשך ההפגנות, במקרה הגרוע מלחמת אזרחים, כלשונו, אך "סיכוי הגבוה יותר הוא להסכם בין הצדדים". להערכתו הסכם זה יכלול מתן אחריות על ככללה ופנים לידי האחים המוסלמים, ואילו את ענייני החוץ והביטחון יותיר ההסכם בידי הצבא. "אם לא, האלטרנטיבה היא כאוס ואיש לא מעוניין בכך", הוא קובע.
פרופ' מעוז מזכיר כי בעבר היו סמכויות הנשיא רחבות וכללו גם את השליטה על הצבא, ואילו כעת, לנוכח התהפוכות במצרים צומצמו הסמכויות כאשר המגמה מאחורי כל זאת היא הדאגה לאינטרס המצרי הכולל בתוכו המשך הקשרים הכלכליים עם ארצות הברית המעניקה לא רק מענקים כלכליים אלא גם נשק אמריקאי, אימונים ועוד. "גם מורסי הצהיר על כך", אומר מעוז.
להערכתו כעת מתקיים חיפוש מקיף במצרים אחר המתווה המתאים בו ניתן יהיה להגיע להסכם בין הצדדים. דוגמאות למתווה זה הוא מציג בדוגמת טוניסיה שם האיסלאם אינו קיצוני כל כך, גם ביחסו ליהודים, או בתורכיה של המשטר הקודם שם הצבא הוא המנהל למעשה את העניינים מאחורי הקלעים, ואפשרות נוספת היא המודל האינדונזי, המודל במדינה המוסלמית הגדולה מכולן. "המצרים נאבקים על המודל שאותו יאמצו", הוא מסביר ומציין כי לצד כל מודל קיים אילוץ ההתמודדות עם השריעה המגבילה את היכולת לפעול בחופשיות.
על כל אלה מדגיש ומציין פרופ' מעוז כי אל לציבור בישראל לתרגם את הנעשה במצרים באופן גורף ואחיד, וכי יש להבין שהאחים המוסלמים רואים כיעד את הטיפול החברתי באוכלוסיה המצרית וסוגיות החוץ מעסיקות אותם פחות. "יש שם מגמה של עזרה לחלשים. לא כולם עשויים מעור אחד" הוא קובע ומוסיף: "יש להם אינטרס להאכיל 88 מיליון תושבים, לתת להם חינוך ועבודה, ובשביל זה הם צריכים את הגב האמריקאי ואת התיירות".
מעוז מזכיר בדבריו את הבחישה האמריקאית המתבררת כעת, בחישה לטובת האחים המוסלמים, ואינו שולל את האפשרות ולפיה מאחורי הבחישה הזו עומדת ההבנה שאם לא האחים יוכרזו כמנצחים יבעירו אלה את מצרים כולה, ועל כן מוטב שהם יהיו המנצחים והמחאה תהיה פחותה בהרבה.