ראש המועצה המקומית אלפי מנשה, שי רוזנצוויג, ויתר על תוספת השכר הרטרואקטיבית שניתנה בתחילת החודש לראשי הרשויות והחליט לתרום את הכסף.

"הסתכלתי בתדהמה בתלוש המשכורת שלי החודש, קיבלתי כעשרת אלפים שקל יותר מהרגיל, הוסבר לי שזו תוספת רטרואקטיבית לראשי רשויות - אז, תודה למי שדאג לי אבל לא ביקשתי, להיפך, הורדתי כעשרה אחוזים בשכרי בתחילת הדרך וגם את התוספת הנאה הזו אני אתרום למי שזקוק יותר ואני קורא לשאר ראשי הרשויות לשמש דוגמה ולעשות כמוני", אמר רוזנצוויג.

נציין כי לאחר שנבחר לתפקידו, באוקטובר 2018, החליט רוזנצוויג להפחית עשרה אחוזים מהמשכורת החודשית.

ראש מועצת אלפי מנשה אינו לבד. בצל המצב הכלכלי החליט שר הביטחון, נפתלי בנט, לוותר על 20% משכרו לטובת המגזר הפרטי. ״המגזר הציבורי חייב להיכנס תחת האלונקה. מי שיש לו שכר גבוה, ראוי לדעתי שיעביר את חלקו למגזר הפרטי״, אמר.

״עלינו, השרים, לשמש דוגמה אישית ובהמשך אולי יצטרפו גם שאר בכירי המגזר הציבורי. רבבות אנשים קורסים כרגע, אנשים לא יודעים איך לשלם שכר דירה ולקנות אוכל. אנחנו חייבים לעזור", כך בנט.

ראש ממשלת ניו זילנד, ג'סינדה ארדרן, הודיעה השבוע כי תקצץ 20% משכרה ומשכר השרים בממשלתה, מתוך הזדהות עם נפגעי משבר הקורונה.

הקיצוץ בשכר השרים וראש הממשלה יהיה למשך חצי שנה. שכרה של ארדרן יפחת ב-47,104 דולר ניו זילנדי. שרי הממשלה יאבדו 26,900 דולר משכרם.

ארדרן כינסה מסיבת עיתונאים שבה הסבירה כמה חשוב להראות סולידריות עם אזרחים רבים שאיבדו את פרנסתם בעקבות המגפה. "אנחנו קשובים למאבק שעימו מתמודדים אזרחים רבים בניו זילנד, ולאנשים שאני עובדת איתם באופן יום-יומי", אמרה.

״למרות שהצעד הזה בפני עצמו לא ישנה את המצב הפיסקלי של הממשלה, זה עניין של מנהיגות. הרבה אנשים סופגים פגיעה קשה עכשיו. אני לא רוצה שהאנשים שיחושו את הפגיעה יהיו האנשים שבחזית, בעלי השכר הבינוני-נמוך. זה צריך להיות מסר של מנהיגות, כלומר, האנשים שבהנגה", הוסיפה.