הפיכת האזכרה המכובדת- להרוגי השריפה בכרמל- לגיא חיזיון של צעקנות, ביזתה בעיקר את הצועקים ולא את מי שזו הופנתה אליו. למעשה, חבר שנכח במקום ציין שההפרעה היתה שולית ולא פגמה קשות במעמד. הגם שהתקשורת ניסתה להעביר מסר אחר.

ונדמה שההשוואה עם העצרת לזכרו של הנער אלעד ריבן ז"ל, מבהירה את ההבדל בין מינוף הכאב לבניה והתעלות לבין גימודו להנהלת חשבונות. ניתן גם להצביע על ערב עיון כאזכרה לרפי אלקלעי ז"ל, בדמותו של ארוע שכלל גם הרצאות מאליפות, בנושאים הקשורים לשריפה, במכון לנדר הירושלמי. גם המכתב שפרסם דני, אחיו של סגן גונדר רפי ז"ל, שם את הדברים במקומם הראוי. דני גם מצביע בעדינות רבה על הצורך ללמוד מהתנהגות השוטרים בעת השריפה, ולתקן לעתיד. משמע, הסטת האצבע המאשימה מהנמענים עד כה. ואני מבקש להצביע על כיוונים נוספים. לא כדי להסיט את האש, אלא להדגיש שאם רוצים לחקור, יש לעשות זאת ביושר ובהיקף הראוי לאסון בסדר גודל כזה.

נתחיל במי שהתקשורת פסחה עליו. כלומר,עדיין לא נתלה בראש חוצות. והוא הנער שהצית את האש הגדולה. הוא לא התכוון, לא חשב, ורק נתפס לפאניקה כשראה מה נוצר מהגחלים של הנרגילה שהשליך. ואיש אינו מפנה אליו אצבע מאשימה. הגם שלא מדובר בינוקא, אלא בבחור שגדל ליד יער, מבין אותו, וראה בודאי כמה שריפות בסביבתו. ואולי האשמה בהוריו, שלא מנעו את העישון בנרגילה? ואולי בחבריו ששתקו? ואולי המחנכים שלא חשו בהיעדרותו מבית הספר. אח, לו היה הוא לומד באותו יום, כל האסון היה נמנע.
אכן, לא קשה להצביע על אשמים. גם כאלו שלא הוזכרו עד כה. למשל, משרד התחבורה, והארגונים הירוקים שלא דאגו לסלילת כבישים רחבים וחסרי פיתולים בכרמל, שהיו מאפשרים לאוטובוס להסתובב במהירות. ואולי, רשות שמורות הטבע והגנים שלא דיללה את היערות כראוי? ומה באשר לקק"ל ששתלה כל כך הרבה עצי אורן קפריסאי, שהם מועדים להתפשטות מהירה של אש?

מטבע הדברים שכאשר מתרחש אסון, מחפשים אשמים. אפילו אסון טבע מפנה אצבע מאשימה אל מי שלא התכונן, לא חזה, לא נערך. קל וחומר בשריפה הזאת שגרמה למותם של ד"מ אנשים. מספר בלתי נתפס, ללא תקדים, משריפה. הראייה היא שכל כך הרבה אנשים מנוסים, חכמים, נכנסו ליערות בלי לשער מה עומד להתפתח. אפילו שוכני הכרמל לא דימו אפשרות לתוצאות כאלו. ונדמה לי שמותר לתהות אם יש אפשרות שאין אשם אמיתי? האם אפשרי בכלל, באווירה הציבורית המלובה מסביב, להקים ועדות ולהגיע למסקנות אמיתיות? האם מישהו יעיז לטעון שאין אשמים? ומה הקשר האמיתי בין השריפה לבין המקרה הטרגי של האוטובוס שנלכד? ומה היה קורה לו הוא לא היה נלכד? האם גם אז היו מחפשים אשמים? המדען הראשי של הקהק"ל ציין שבשריפה הזאת נשרפו בכרמל 28 אלף דונם. ואילו בגולן נשרפו השנה 120 אלף (!) דונם. ולא שמענו על ועדת חקירה או מהומה סוערת סביב העובדה הקשה הזאת. ומוזר שלא שמענו שום מילה על הצתות זדוניות, אפילו בעת השריפה. ובואו ונזכור שעל אסון אוסלו, שכולו מעשה ידי אדם, אין חקירה אמיתית. הגם שנהרגו בו אלפי בני אדם.

אכן, לא קשה להצביע על אשמים. גם כאלו שלא הוזכרו עד כה. למשל, משרד התחבורה, והארגונים הירוקים שלא דאגו לסלילת כבישים רחבים וחסרי פיתולים בכרמל, שהיו מאפשרים לאוטובוס להסתובב במהירות. ואולי, רשות שמורות הטבע והגנים שלא דיללה את היערות כראוי? ומה באשר לקק"ל ששתלה כל כך הרבה עצי אורן קפריסאי, שהם מועדים להתפשטות מהירה של אש? והמשטרה שלא חסמה את האזור ומנעה תנועת אנשים? ומשרד האוצר שלא תקצב, ומערך העורף, בצה"ל. ובעצם, המשרד לביטחון פנים שמיקם בית כלא באזור היפה של "ההר הירוק תמיד" ולא במדבר, הרחק ממושב בני אדם מהוגנים? וכיצד לא לקחו ממקמי הכלא בחשבון אפשרות של שריפה? ועוד קשה להבין מה רוצים מהממשלה הזאת? היא מכהנת רק שנתיים בעוד קודמותיה, הן שהיו צריכות לבנות מערך כבאות יעיל וטוב? איפה כל שרי הפנים? ומה עם הרשויות המקומיות? ואיך זה שאף אחד לא חשב למקם כבאיות בישובי הכרמל? כאלה שהיו משתלטות על השריפה במהירות, ללא צורך במטוסי כיבוי יקרים? ולמה לפטור את תושבי הכרמל עצמם מאחריות? אם היו יוצרים חגורות חוסמות סביב לישובים וגוזמים צמחייה בזמן, האש היתה שוקעת במהירות. ואולי בכלל אשמים שכנינו, שבגללם התקציב שלנו הולך לטנקים ולא לכיבוי והצלה? ניתן לחפש את האשמים בכיוונים רבים, וכך להגיע לאמת.

הכאב על האסון הוא כאב לאומי. אסור להפוך אותו לכלי ניגוח פוליטי. גם לא לסגירת חשבון עם אדם זה או אחר. גם המסקנות ההכרחיות צריכות להישקל בישוב הדעת, גם אם בזריזות. השקעה במניעה- דילול, חגורות אש, כבישים טובים, מפרצים וסובות- מערך כיבוי המותאם לתנאי האקלים, הקרקע והתקציב. מערך מתנדבים, פקודות מבצע מוכנות וכל הדרוש. ולא בהתלהמות. ולא בחיפזון הכאב. והעיקר, לא להתמקד רק בכרמל. הזירה הבאה עלולה להיות במקומות אחרים.