הרב יעקב מדן ידע מראש שהוא יותקף מכל עבר בהתנפלות חריפה ביותר, רק בגלל קריאתו לתמוך באיילת שקד, כדי שהיא תהיה לשון המאזניים בתוצאות הבחירות, ולא המפלגות הערביות.

לכן הוא שאל אותי מה דעתי, לפני שכתב ופרסם –

אמרתי לו, שהשיקול היחיד חייב להיות טובת עם ישראל והמדינה בתוצאות הבחירות, ואם הוא חושש באמת מממשלה שתקום בתמיכת המפלגות הערביות, נכון וראוי (כלשונו) 'לשכב על פסי הרכבת', בידיעה ברורה שהוא 'מסכן את עצמו ואת כל היקר לו', כמו במלחמה.

אמרתי לו גם, שאני חושש קצת פחות ממנו מן התסריט הפוליטי הקיצוני הזה, ואני רואה בסבירות רבה יותר תסריטים אחרים אם נתניהו שוב לא יצליח להרכיב ממשלה, גם בתוך הליכוד וגם בקרב החרדים. אבל אינני יכול לשלול לחלוטין את הסכנה החמורה שאליה מובילים בעיוורון גמור תומכי נתניהו ורעייתו – אם נתניהו ייכשל שוב, עלולה לקום ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות השוללות מכל וכל את עצם קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. מי שרואה את הסכנה הזאת כמו הרב מדן, חייב להזהיר ולקרוא לציבור היהודי הנאמן להעדיף את איילת שקד כלשון המאזניים בכנסת הבאה, על פני אחמד טיבי ושותפיו.

מי שתוקף את הרב מדן במרחבי הרשת חייב לזכור שני דברים:

1. הרב יעקב מדן לא כתב 'דעת תורה' ולא 'פסק הלכה', אלא קריאה של אזרח ישראלי אחראי ומודאג. מותר לחשוב אחרת – אסור לתקוף ולפגוע.

2. אם קריאתו של הרב מדן לא תישמע כראוי, ואם איילת שקד וחבריה לא יעברו את אחוז החסימה ונתניהו לא יצליח להרכיב ממשלה, תוקפי הרב מדן יישאו גם הם באחריות המוסרית לתוצאות, במיוחד מפני שהוזהרו מראש.

הושיענו ה' מחוסר האמון ומשנאת החינם שבתוכנו.