התעורר שוב פולמוס עתיק בנוגע לבשר חלק למנהג הספרדים – (יוצאי מדינת ספרד) בכלל ולמנהג יהודי מרוקו בפרט.
מבחינה עובדתית היסטורית, כ- 100 שנה לפני גירוש ספרד, (סביב שנת 1392), בעקבות גזרות השלטון על יהודי ספרד, פסקו חכמי ספרד שאכילת בשר חלק מהווה חומרא בלבד, אך מן הדין אין חובה לאכול בשר חלק.
מאז אותה התקופה, מנהג יהודי ספרד התקבע לדורות שאין חובה לאכול בשר חלק.
לאחר גירוש יהודי ספרד בשנת 1492, היהודים התפזרו במדינות שונות, ובכללן במרוקו, ושם המשיכו להחזיק בכל מנהגיהם בכל המקומות אליהם הגיעו.
במרוקו, סוגייה זו היתה נפיצה במיוחד, שכן תושבי מרוקו הוותיקים נהגו לאסור בשר שאינו חלק. עקב כך נמשכה מחלוקת קשה בין שתי הקהילות במשך כמה שנים, אך בסופו של דבר, ידי מגורשי ספרד היו על העליונה, ובפועל כבר מאות שנים, כל יהודי מרוקו וחכמיהם, דור אחר דור, כולל גם צאצאי התושבים, אינם אוכלים דווקא בשר חלק. לכן, לא היה מושג של בשר חלק במרוקו. אלא רק כשר או טרף.
חיבורים שלמים חוברו ע"י גדולי החכמים בנושא הזה, בהם הם כותבים כך בצורה מפורשת, ביניהם:
שו"ת 'רבי דוד צבאח ובית דינו', הביא משם כמוהר"ר שלמה אסבאג זצ"ל (רבה של מרראכש לפני כ- 200 שנה) שביאר שמנהגנו בזה הוא היפך דברי מר"ן.
ספר 'תורות אמת' לכמוהר"ר רפאל בירדוגו זצ"ל, בפתיחתו ל'קיצור מנהגי בדיקות הריאה': "הגם בכל דיני התורה אנו נמשכים ונגררים אחרי פסקי רבינו יוסף זלה"ה... זולת בקצת מקומות ובפרט בשני סימנים בטור יוד"ע סי' ל"ז בדיני בועות הריאה וסי' ט"ל בדיני סירכות הריאה אין אנו נוהגין כדבריו אלא כמנהגים המיוחסים לרבני קאסטילייא נ"ן".
וכ"כ כמוהר"ר דוד עובדיה זצ"ל בספרו 'נהגו העם', יו"ד ערך שחיטה וטרפות, ס"ז. וכ"כ כמוהר"ר יהושע מאמאן זצ"ל בשו"ת 'עמק יהושע' ח"ג יו"ד סי' י"ד.
יש לציין שהדבר נכון לא רק במרוקו אלא ברוב ארצות הספרדים לא אכלו דווקא בשר חלק.
וכן נהגו בתוניס, כ"כ כמוהר"ר דוד סטבון שליט"א בספרו 'עלי הדס' פרק כ"א סעיף ז'.
וכן נהגו בטריפולי, כ"כ בספר 'מנהגי לוב', מנהגי שחיטה בשם ספר 'וישב משה' לכמוהר"ר משה אסרוסי זצ"ל, ראש השוחטים בטריפולי ח"א סי' מ' וקכ"א.
וכן נהגו בפרס, כ"כ כמוהר"ר יעקב חיים סופר זצ"ל בספרו 'כף החיים' יו"ד ח"א סי' ל"ט ס"ק רכ"א. והוסיף שאף בירושלים החלו להקל לאחר הכיבוש הבריטי, לאור ריבוי העדות המקילות שהיגרו אז לירושלים.
וכן נהגו בסלוניקי, כפי שהעיד מר"ן ב'בית יוסף' סו"ס ל"ט, והוסיף שכך גם היה המנהג בקאסטילייא. וכן כתב כמוהר"ר יוסף מולכו זצ"ל (דיין סלוניקי) בספרו 'שולחן גבוה', סי' ל"ט.
וכן נהגו בתורכיה, כפי שהעיד כמוהר"ר שמואל מודיליאנו זצ"ל בשו"ת 'נאמן שמואל' סו"ס ל"א, שכמוהר"ר חיים שבתי זצ"ל התיר לבני איזמיר לאכול בשר נפיחה, ושכן הסכימו עמו חכמים נוספים. וכ"כ כמוהר"ר חיים בנבנישתי זצ"ל בס' 'כנסת הגדולה' יו"ד סי' ל"ט אות ר"צ, שהייתה מחלוקת באיזמיר האם להתיר את הנפיחה או לא, וכשרבו שם אנשי סלוניקי גברה ידם והכריעו להתיר. וכן העלה כמוהר"ר דוד ועקנין זצ"ל בשו"ת 'וידבר דוד' סו"ס ב' שמנהג איזמיר להקל בנפיחה.
וכן נהגו בתימן להקל בנפיחה, כ"כ כמוהר"ר יחיא צאלח זצ"ל בספרו 'זבח תודה' למהרי"ץ, סי' ל"ט ס"ק פ"ח. וכ"כ כמוהר"ר שלמה קורח זצ"ל בס' 'עריכת שולחן' ח"י, סי' ל"ט אות ה'. וכ"כ כמוהר"ר יצחק רצאבי שליט"א בספרו 'שלחן ערוך המקוצר' סי' קכ"ו ס"ב.
וכן נהגו בטבריה ובצפת להקל בבשר נפיחה, כפי שביאר כמוהר"ר דוד ועקנין זצ"ל בשו"ת 'וידבר דוד' סו"ס ב'. וכ"כ כמוהר"ר אליהו ילוז זצ"ל בשו"ת 'יש מאין' ח"א יו"ד סי' ח', שבטבריה לא החמירו לאכול בשר חלק.
ולגבי המציאות בארץ; בניגוד למה שיש שרצו לטעון, מעדויות ברורות, כמוהר"ר שלום משאש זצ"ל המשיך לנהוג כך גם כשכיהן כרבה של ירושלים.
ולמתעקשים, אין צורך בהשערות, כך כתב מפורשות כמוהר"ר יוסף משאש זצ"ל כשכיהן כרבה של חיפה, בשו"ת 'מים חיים' (מהדורה תשע"ח) ח"ג יו"ד סי' שנ"א-שנ"ב, שם ביאר שכמעט ואין הבדל הלכתי בין הבשר המסווג כ'כשר' במדינת ישראל, לבין הבשר שאכלו בערי המערב. ומכל פרטי הלכות טריפות הריאה, יש רק שני פרטים שבהם נהגו בערי המערב להחמיר לעמות המקובל בארץ ישראל על פי השיטות המקילות של פוסקי אשכנז. הראשון הוא ב'סירכא מינה ובה'.
פרט זה נחשב במערב כ'חומרא גסה' שרצו כמה חכמים לבטלה (שכן גם לדעת מר"ן הבשר כשר במקרה הזה). והשני הוא במקרים שהסירכא סרוכה שלא כסידרה. מקרים אלו נחשבים נדירים מאד, ולכן "למיעוטא לא חיישינן", ומותר לבני המערב לאכול בשר 'כשר' ע"פ השיטה המקילה של פוסקי אשכנז, כנהוג בארץ ישראל. היתר זה מיוסד על הכלל ש"רוב בהמות כשרות הן".
עוד ביאר כמוהר"ר יוסף משאש זצ"ל, שעל כלל זה הסתמכו כל יהודי מרוקו וחכמיהם כאשר נסעו להתארח בעיר אחרת, והיו שינויי מנהגים בין הערים, ולא נמנעו מלהתארח זה אצל זה, מכח הכלל ש"רוב בהמות כשרות הן" ובסתמא אין להניח שיש ריעותא בבשר שלפנינו. וכן קיימא לן שכיוון שנשחטה הותרה, עד שיוודע בבירור במה נטרפה.
לכן, חשוב להעמיד דברים על דיוקם. מי שרוצה להחמיר ולאכול אך ורק בשר חלק – הרשות בידו. אך אסור לסלף את ההלכה והמנהג ולטעון שזו חובה הלכתית לכל הספרדים. והדברים פשוטים.
והאמת והשלום אהבו.
הכותב הוא: רב קהילת אוהל יצחק – הר ברכה, מזכיר אגוד חכמי המערב בא"י
