את מניפסט השנאה לעמירם בן אוליאל ולכל שוחרי הצדק הנאבקים להוכחת חפותו, פתח הרב ד"ר בני לאו בציון יום ההילולא של רבנו הרב קוק זצ"ל. אך מתאים להמשיך בדרך זו ולתמוה איזה צורך דחוף מצא הרב לאו לתקוף את אלו הנוקטים בשולי גלימתו של הרב קוק זצ"ל שהתמסר ללא לאות למאבק למען הנאשמים ברצח ארלוזורוב תוך שהוא מסכן את מעמדו הרם וכמעט את חייו? אברהם סטבסקי, כמו עמירם בן אוליאל, הורשע ורק בנס הרשעתו נהפכה בסופו של יום והוא ניצל מגזר דין מוות, הודות למאבק הבלתי מתפשר של הרב קוק, איש האהבה והשלום. הרב לאו, שנראה מנסה לגונן על מפעל ההתיישבות מפני סכנת הקיצוניים, לא מיהר להזדעק בשבוע שעבר על העוול הבלתי נתפס של סחיבת ניצול לינץ׳ מיוסר ואזוק במסדרונות בית המשפט ולא כשהמשטרה כסחה, פשוטו כמשמעו, את מי שהעז לבקר את התנהלותה בפרשת רצח אהוביה סנדק ז"ל. המלחמה על טיהור שם המחנה בראשה נקרא הרב לאו לעמוד מעת לעת, עוטה תמיד לבוש חד צדדי. תמיד השמאל צודק, תמיד נוער הגוזמבות מסוכן. הכל נורא פשוט. עוד באותו נושא: חנינה לאסירים היהודים היושבים בכלא העתירה שהקלה בתנאי עמירם בן אוליאל הקלה בתנאי מעצרו של עמירם בן אוליאל עמירם בן אוליאל יעבור לאגף התורני אבל הרב בני הוא לא העניין, בכל הכבוד. פעילותם המבורכת של חברי המטה למען עמירם עוררה בתקופה האחרונה שיח ציבורי סביב התמיכה במאבק להוכחת חפותו של עמירם. מבין השורות נראה כי יש הסוברים שמאבק להוכחת חפותו של אדם שהורשע ברצח בכל הערכאות וציבור גדול סבור שהוא חף מפשע הוא דבר לגיטימי רק במידה ומדובר במהגר אוקראיני או לחילופין בבדואי מהנגב. אחרי הזיכוי המהדהד של זדורוב שהורשע ברצח על בסיס ראייתי מוצק, לכאורה, הרבה יותר מאשר הבסיס הראייתי נגד עמירם, כמו שמובן לכל מי שבקיא ולו במעט בפרטי התיק, מי מעז לבקר תנועה למען אסיר שנלחם על חפותו? איזה עולם מוסרי מייצגים מי שמבקשים להשתיק ביקורת על גביית הודאה בעינויים? מי מעז לתקוף את הילד שזועק "המלך הוא עירום" כשרואה שופטים עם גלימות כותבים בפנים חמורות סבר שהודאה שנגבתה על ידי ראש צוות החקירה של שב"כ יממה וחצי לאחר ליל העינויים ניתנה ברצון חופשי?! המאבק למען צדק לעמירם עוד ארוך. אישי ציבור, רבנים וכל עמך בית ישראל יכולים להחליט אם לתמוך בו או לעמוד מנגד. רק דבר אחד לא לגיטימי – לתקוף את מי שדורש צדק.
