ברוב הימים הנוראים, בחיי, במשך למעלה משלשים שנה, התפללתי בבית הכנסת המרכזי בקריית חיים בחיפה.
בבית הכנסת הזה, ביליתי את רוב שנות ילדותי, עם אבי מורי שכיהן כרבה של השכונה. הטעם המתוק של תפילה עם מאות אנשים שרובם חובשי כיפת שמיים, המנגינה האדירה של אותם מאות שרים יחד- סלח לנו, מחל לנו כפר לנו, אבינו מלכנו חננו ועננו כי אין בנו מעשים, לא עוזבת אותי גם בשנים האחרונות בהן מתוקף תפקידי כבר איני מגיע לקריה בימים הנוראים.
באולם הכניסה לבית הכנסת, על לוח המודעות, תלויים מספר דפים המספרים את סיפור הקמתו – לפני תשעים שנה, בראש השנה של שנת תרצ"ה, התאספו מספר פועלים מהשכונה והחליטו להתפלל במניין ביום הקדוש, בליל ראש השנה, התפתחה בבית העם בו הם התפללו קטטה בין המתפללים לבין תושבי השכונה החילוניים. כשהגיעו בבוקר לתפילה, ראו שהדלתות נסגרו עם עצים ומסמרים. היו בין פועלי השכונה רבים שהחליטו שפה לא יתפללו בימים הנוראים!
האירוע הזה, שעורר הדים נרחבים בעיתונות של אותם ימים, גרם לקק"ל שאדמות השכונה היו בבעלותה, לקבוע בחוזה החכירה עם ועד השכונה חובה להקים בית כנסת. כך מספר שנים מאוחר יותר הוקם בשכונה בית הכנסת המרכזי ברחוב הראשונים, מאז הוקמו עוד כמה בתי כנסת, ספרדים ואשכנזים ומקווה טהרה לפני למעלה מעשרים שנה. למרות ההתנגדות שהייתה, יש בקריית חיים – חיים יהודיים. בסיפור הזה נזכרתי הערב, כשקראתי על מה שקרה ביום הגדול והנורא, יום הכיפורים, בתל אביב.
לפעמים, מעז יוצא מתוק. לפעמים הקב"ה מגלגל את הדברים כך שההתנגדות מובילה לתנועת נגד ומתוכה יוצא אור גדול. את הדברים הללו אני מבקש לומר לצדיקים מוסרי הנפש בתל אביב ובכל הערים בהן מופץ אורה הנעים והחמים של התורה.
אחים יקרים, אל תחתו ואל תירתעו! גם אם תמצאו מתנגדים לדרככם. משימת קודש לקחתם על עצמכם, להצית בלבבות רחוקים את אותו הניצוץ החבוי של היהדות, ומשימה זו תצלח שכן מובטחים אנו על התשובה באחרית הימים, כדברי הרמב"ן בפרשת ניצבים.
לפעמים הדרך נראית ארוכה, לפעמים מסובכת. לא פעם אנחנו מרגישים שעבודה של שנים רבות והתקדמות, נפלו ברגע אחד. לא כך היא, אתם במרוץ לטווח רחוק ואם יש קושי בדרך כנראה שרצים בעלייה... הנטיעות שאתם נוטעים באהבה ובאמונה בלבבות אחינו, יעשו פירות ויהיו כולם אהובים למעלה ונחמדים למטה. ועוד
מילה לסיום – תודה!
אנחנו אנשי ההתיישבות הצעירה, מוקירים את פעילותכם החשובה שבלעדיה, גם לנו אין זכות קיום. אנחנו אוחזים יחד בשני התפקידים, בעם ישראל ובארץ ישראל וממכם וממנו יחד יתקלס שמו ותתחזק תורת ישראל. תודה! תזכו לשנים רבות נעימות וטובות.
