"לך לך"
פִּתְאֹם קָם אָדָם בַּבֹּקֶר וּמַרְגִּישׁ כִּי הוּא עַם וּמַתְחִיל לָלֶכֶת. וּלְכָל הַנִּפְגָּשׁ בְּדַרְכּוֹ קוֹרֵא הוּא שָׁלוֹם.
הציווי האלוקי הזה לאברהם מהדהד בכל הדורות, וכמוהו גם ההבטחות שבצידו והאמונה המוחלטת שיום יבוא והן תתקיימנה: "ואעשך לגוי גדול, ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאור, ונברכו בך כל משפחות האדמה".
ומאז ועד היום העם היהודי לא מפסיק ללכת. לצעוד, להתקדם, להתנתק מתפיסות עבר שגויות ולהתקדם "אל הארץ אשר אראך".
אחרי אלפים שנות תוהו ובלבול, אברהם מגלה את בוראו, יוצא לדרך ומתחיל תקופה חדשה בעולם שבה יש הבחנה ברורה בין אור לחושך, בין טוב לרע, בין אמת לשקר. בין הנאצים של חמאס-דעש בעזה למדינת ישראל ולחלוצי חבל התקומה הגיבורים ולעם ישראל שמתגלה בשעת המשבר הנורא הזה בשיא תפארתו. מתאחד, מתייצב, מתגייס, נחלץ לסייע, באחריות ובערבות הדדית מעוררת השתהות.
והעולם נדרש לבחור, להתייצב לצד הטוב ונגד הרע. וזה מסע ארוך שעוד לא הגיע אל קיצו.
ההליכה במסע הזה הפכה לסימן ההיכר שלנו, של העם היהודי, לאורך אלפי שנים. והיא מבוססת ושלובה באמירת "הנני", שמתחילה באברהם ומלווה את בניו ובני בניו לכל אורך הדורות. נכונים למסע, מתייצבים לכל משימה, מוכנים להקריב הכל למען המטרה, כדי להשלים את המסע המשותף שלנו ביחד, בארץ המובטחת.
דְּגָנִים עוֹלִים מוּל פָּנָיו מִבֵּין חֲרִיצֵי הַמִּדְרֶכֶת, וְנִיחוֹחוֹת לְרֹאשׁוֹ מַדִּיפִים עֲצֵי אִזְדָּרֶכֶת.
הַטְּלָלִים רוֹסְסִים וְהָרִים רִבּוֹא קַרְנַיִם - הֵם יוֹלִידוּ חֻפַּת־שֶׁמֶש לִכְלוּלוֹתָיו.
והדרך הארוכה הזו רצופה עליות וירידות, והבטחות ובריתות, וגלויות וגאולות, ומלחמות וניצחונות, וגר יהיה זרעך, ואחרי כן יצאו, וגם את הגוי דן אנוכי, וברית הארץ וברית בשר, וישמעאל, אוי ישמעאל, ובקשת אברהם "לו ישמעאל יחיה לפניך" שאת מחיריה וכאביה אנחנו חווים עד היום.
אבל אנחנו ננצח, ביחד ובעזרת השם.
והמסע יושלם, וההבטחה תקויים, והרוע ימוגר, והאור יגבר, וזרעו של אברהם ירש את הארץ ואת אויביו, ויהיה ברכה ויתברכו בו כל גויי הארץ.
וְהוּא צוֹחֵק גְּבוּרַת דּוֹרוֹת מִן הֶהָרִים, וְנִכְלָמוֹת מִשְׁתַּחֲווֹת הַמִּלְחָמוֹת אַפַּיִם לְהוֹד אֶלֶף שָׁנִים מְפַכּוֹת בַּמִּסְתָּרִים.
אֶלֶף שָׁנִים צְעִירוֹת לְפָנָיו -
כְּפֶלֶג צוֹנֵן.
כְּשִׁיר רוֹעִים.
כְּעָנָף.
אזרחי ישראל,
שלושה שבועות אל תוך המלחמה שכפו עלינו אויבינו בגילומם את הרוע בשיא הופעתו. שלושה שבועות של קושי וכאב, שלושה שבועות של עם ישראל היפה שיודע כלביא לקום וכארי להתנשא, להתנער מן העפר, להתלכד, ולהוציא מעצמו את הכוחות האדירים הגלומים בו.
שלושה שבועות של התגייסות אדירה של לוחמי המילואים ובני משפחותיהם, בנחישות, באמונה, בהמשך העברת לפיד ה"הנני".
שלושה שבועות של היחלצות מדהימה של חברה אזרחית, של ההייטק, של תנועות הנוער והגרעינים, של קבוצות המתנדבים בחזית ובעורף, בחקלאות ועם המפונים והניצולים. של יהדות הארץ והעולם שפותחת את ליבה כמו שרק אנחנו יודעים לעשות. שלושה שבועות של הירתמות משרדי הממשלה ועובדי המדינה כולם, בחריצות ובמסירות והקרבה כדי לתת מענה לכל צורך ולהיות שם עבור כל אזרח.
שלושה שבועות של אחדות, של לכידות, של קונצנזוס ענק סביב יעוד וגורל ושליחות ומטרה משותפת - להשמיד את הרוע ולמחות את זכרו מעל פני האדמה, ואז לאפשר לאור לזרוח שוב, ולקומם את הריסות חבל התקומה ולהמשיך בבניין הארץ בכל מרחביה.
נמשיך בכך גם בשבוע הבא, ובאלו שיבואו אחריו, ובאלו שיבואו אחריהם ואחרי אחריהם. נמשיך ביחד, כעם אחד ומשפחה אחת, באמונה גדולה בצדקת הדרך, באהבה עזה למה זכינו לו כאן ביחד בשבעים וחמש השנים האחרונות ואחרי אלפיים שנות גלות, ובמחויבות אמיצה להמשיך במסע, להשלים אותו, לנצח!
עם ישראל חי!
