שמעתי שאתה מבואס. ברור. איך אפשר שלא? לא הבנתי. ממה בדיוק אתה מבואס? לא שמעת מה קרה בשמחת תורה? 1400 הרוגים, 240 חטופים, מלחמה בדרום, מלחמה בצפון, וזה לא נגמר! יש עוד משהו שמבאס אותך? איך ידעת? גם בחיים לא פשוט. גם שבת הארגון השנה לא משהו. לא הבנתי. למה כל זה סיבה להיות מבואס? תשמע, קרו דברים נוראים. והמצב מדאיג. לך תדע מה יהיה בסוף. תשמע, אני לא מתווכח עם עובדות. מה שקרה הוא באמת נורא ואיום. אבל זה לא סיבה להיות מבואס. למה? כי הכול שאלה של פרשנות. פרשנות?! אני מדבר על עובדות!!! זה נכון, אבל אתה מחליט איזו משמעות לתת לעובדות הללו. משמעות?! על מה אתה מדבר. המדינה נהרסת. הורים ואחים מגויסים. חודש הארגון על הפנים בגלל המצב. מה אתה רוצה עוד? איך אתה לא מבואס מכל זה? כי יש כאן הזדמנות. הזדמנות?! לְמה??? תשמע. בחיים שלנו יש הרבה דברים לא טובים. יש לנו תכונות גרועות. יש לנו הרגלים הרסניים. גם הדרך שבה אנחנו מסתכלים על העולם יכולה להיות מלאה שגיאות קשות שיכולות לגרום לתוצאות מאוד כואבות. הסברת מצוין למה להיות מבואס. חכה... למה אתה כבר קופץ? אז מה אתה רוצה לומר. כל זמן שהחיים הולכים בדרך הרגילה, אין סיכוי שנשנה משהו. אנחנו נשארים עם כל הדברים הלא טובים. אבל מה קורה כשאנו הולכים בדרך ונתקלים בקיר שלא ראינו אותו קודם? מה קורה לנו כאשר פתאום אנחנו חוטפים מכה חזקה בראש ומבינים שנתקלנו בקיר במהירות של 100 קמ"ש? זה מאוד כואב. ומה עוד? אנחנו מבינים שכך אי אפשר להמשיך. ואז? אין ברירה. צריך לחשב מסלול מחדש. וואו!!! איך קלעת "בול"? אתה רוצה לומר שמצב כזה, דווקא בגלל שהוא כל כך כואב, גורם לנו להשתנות? בדיוק כך. לכן אני חושב שקיבלנו כאן הזדמנות בלתי רגילה. וככל שזה יותר כואב, כך יש סיכוי יותר גדול שבאמת יהיה אצלנו שינוי משמעותי. ממי למדת את זה? ממי? מיעקב אבינו. הוא כבר השתקע בגלות, בבית לבן, ורק ברגע שהוא התחיל להרגיש את האנטישמיות של בני לבן וראה שהבעת הפנים של לבן התחילה להיות מאיימת, הוא הבין שהגיע הזמן לחזור לארץ ישראל. והשאר – היסטוריה. עוד באותו נושא: מעשר עני ומדיניות חברתית "אל ירך לבבכם" את אחיי אני מבקש משא ומתן בשכם אז מה יהיה בסוף? אני לא נביא. אני לא יודע מה יהיה מחרתיים או בעוד שנתיים. אבל אני בהחלט יודע מה יהיה בסוף. אם אתה לא נביא, איך אתה אומר שאתה יודע? כי הנביאים לימדו אותנו. לא קראת אף פעם את ישעיהו, את מיכה, את זכריה ועוד נביאים, שבית המקדש יהיה בראש ההרים, וכל העולם יהיה מתוקן? אתה לא מאמין שגם אתה תהיה בסוף אדם מתוקן? כן... אבל מתי זה יהיה? איך זה יקרה? את זה אנחנו לא יודעים. אבל תגיד לי, קראת פעם ספר מתח? כן. התחלתי לקרוא, ובאמצע נמאס לי מרוב מתח, ודילגתי לפרק האחרון. הבנתי שהסוף יהיה טוב, אבל לא היה לי מושג מה כתוב בפרקים שבאמצע. ואז נשארתי במתח על איך זה יקרה. אצלנו זה עוד יותר מותח. כי אנחנו יכולים להשפיע על מה שייכתב בפרקים שבאמצע. לא הכול בידינו, אבל הרבה תלוי בנו. עלינו "לפעול עם א-ל" – גם ברמה האישית, לתקן את עצמנו, גם ברמה של הסניף ושל התנועה, וכמובן, גם ברמה הלאומית. כל מי שעושה, משפיע. אין לנו שליטה מלאה על מה שיהיה. אבל בהחלט יש לנו השפעה. אתה מוכן להפשיל שרוולים ולעבוד? המ... המ... כן!!!