גלעד שרון, בנו של מחולל ההתנתקות אריאל שרון, ומי שלפי ספרו של צבי הנדל היה זה ששיכנע את אביו לבצע את המהלך כדי להיחלץ מכתב אישום, כתב היום ב'ידיעות אחרונות' מאמר תחת הכותרת 'למה בוצעה ההתנתקות', ובו ניסיון חוזר, לא בפעם הראשונה, להמעיט בחשיבות ההתיישבות שם. בין היתר הוא כותב כי "גוש קטיף היה בן חאן-יונס ורפיח לבין הים, ולא שימש כחיץ לעוטף..." אפשר למצוא אין ספור ציטוטים של אריק שרון לאורך השנים, לפני שהמיר את דתו ודעתו, על החשיבות הביטחונית של גוש קטיף בפרט, ושל היישובים היהודיים בחבל עזה בכלל. בחרתי להביא דברים שמביא דוד לנדאו ז"ל בספרו 'אריק – חייו של אריאל שרון' (עמ' 220) על דברים שכתב שרון בשנת 1992, על סף הסכם אוסלו, דווקא משום שהם עונים למעשה לטענתו של גלעד שרון, כאילו לגוש קטיף לא היתה חשיבות ביטחונית בגלל מיקומו בצפון הרצועה, ולא קרוב לגבול ה'עוטף' – דברים שנכתבו כנבואה של ממש, שאריק שרון בעצמו סירב להקשיב לאזהרות שלו עצמו: "המזדרזים מכריזים 'עזה תחילה', וגם בשורותינו יש כאלה (שרון התייחס למשה ארנס ולרוני מילוא, שני בכירים בליכוד שלפני בחירות 1992 דחקו בשמיר לצאת מעזה). 'לצאת מעזה' הם אומרים, מי צריך את עזה?' שלא לדבר על העיוות שיש בעצם 'ההתנדבות' לוותר על חלקי מולדת, דבר ששום עם בריא לא עושה, אבל אולי יסבירו הם, כיצד ניתן יהיה לחיות כשאין אזור חיץ יהודי בין רצועת עזה, בה חיים כ-700,000 פלשתינאים עוינים, לבין סיני – מקור לא אכזב של טרור ואמצעי לחימה. ללא גוש התיישבות יהודי (חבל קטיף) מי יחסום אותם? "אומרים הבה נגדר את הרצועה, נמקש, נחפור תעלות, נקים מחסומים. העיקר לצאת. ראשית, לא ניתן לאטום הרמטית שום איזור. בעבר יצאו מעזה חוליות טרור ועד פרוורי תל אביב הגיעו. אך כדי לפגוע בערי הנגב אין צורך לצאת משם כלל. קטיושה שתוצב בכיכר פלשתין בעזה תפגע בקלות בכיכר מוחמד החמישי (זוכרים עדיין את המהתלה הלאומית העצובה הזו?) (ההערה בסוגריים במקור. עוד באותו נושא: החזון המדיני של בן-גוריון לפי פרשת משפטים חמש נקודות שליטה – אבל בלי רצועת ביטחון עזתים חיים תמורת חללים? טעות אסטרטגית מחיר אובדן מנופי הלחץ כיכר מוחמד החמישי תוכננה לקום בשנות התשעים באשקלון, סמוך לבית החולים ברזילי, לכבודו של מלך מרוקו מוחמד החמישי, סבו של המלך הנוכחי. בגלל פיגוע טרור ביום חנוכת הכיכר הטקס בוטל וכך גם שם הכיכר – ח"ה), תפגע בקריית גת, בשדרות, בנתיבות ובעשרות קיבוצים ומושבים. מה נעשה, כיצד נפעל?" שרון האב, כמו שרון הבן, התעלמו בהתנתקות מהשאלה החשובה הזו, שמאז ועד היום אין לה תשובה ריאלית.
