מאז ומתמיד נלוו תנאים לכל סיוע אמריקני לישראל כמו גם בסיוע עליו הורה הנשיא ביידן מיד לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. כעת מפעילה ארה"ב לחץ על ישראל לצמצם את ההפצצות בעזה, לבצע הפסקות בפעילות הצבאית נגד חמאס, לאפשר כניסת סיוע הומניטרי שעלול להיות מוסט לחמאס, ואפילו לסיים את הלחימה בכלל. כל אלה פוגעים במטרות המלחמה, אך עולים בקנה אחד עם הלחץ האמריקני שהופעל על ישראל בעימותים קודמים. ובכל זאת ישנה דרישה אחת שחוצה את הגבול. בקושי עבר שבוע מ-7 באוקטובר וכבר סבר הנשיא ג'ו ביידן ב-"60 מינוטס" כי נדרש "מסלול אל עבר מדינה פלסטינית". מאז הפך "פתרון שתי המדינות", הדורש מישראל ויתורים קשים בביטחון ובמסירת שטחים לפלסטינים, לחלק מרכזי במדיניות ממשל ביידן לאחר הטבח. בפרט, ממשל ביידן מפעיל לחץ להשכנתה בעזה של הרש"פ, בראשות פת"ח, לאחר מפלת חמאס הצפויה. רצוי שאחרי הלחימה – דברי ביידן ב"וושינגטון פוסט" – תנוהל הרצועה על ידי "רשות פלסטינית מחודשת, כשכולנו עובדים לממש פתרון שתי מדינות". ייאמר שבזה ביידן דבק במדיניות אמריקנית בת עשרות שנים. אך בדרישתו זאת, הוא מתעלם מִקּוֹרוֹת אותן עשרות שנים ומכין את הקרקע לשבת השחורה הבאה, שכן דווקא בעזה יושמה כבר פתרון שתי המדינות בצורה המלאה ביותר. במסגרת הסכמי אוסלו, הרש"פ כבר קיבלה שליטה באוכלוסייה הפלסטינית בעזה. דווקא בתקופה שזאת שלטה הרש"פ בעזה נהיה חמאס אהוד וחזק יותר מהרש"פ בראשות פת"ח. וכעבור חודשים ספורים אחר שישראל נסוגה לחלוטין מעזה ב-2005, חמאס ניצח את פת"ח בבחירות לבית המחוקקים של הרש"פ, ואז סילק את פת"ח מעזה בכוח (ובקלות) בשנת 2007. כמו כן משקיע חמאס מזמן בהתפתחותו הארגונית באזורים הנשלטים על ידי הרש"פ ביהודה ובשומרון. וכל העת הרש"פ ופת"ח ממשיכים להטיף לחברה הפלסטינית שנאה ואלימות נגד ישראל. עוד באותו נושא: בית הלורדים העליון זקוקים לנתניהו בעידן הדיפלומטי החדש האמת המטרידה: נתניהו זכה בהצבעה הפופולארית המדיניות של ביידן ליום-שאחרי מתעלמת גם מאי-שביעות רצון עמוקה מאבו מאזן ומהרש"פ עצמה. סקר שערך "המכון הפלסטיני לחקר מדיניות וסקרים" במרס הראה ש-52% מהפלסטינים הסכימו שפירוק הרש"פ היה משרת את ענייני הפלסטינים וש-63% היו סבורים שהרש"פ היא נטל. 77% תמכו בהתפטרותו של אבן מאזן. בספטמבר הראה סקר אחר של המכון שמנהיג חמאס איסמעיל הנייה היה מנצח מול אבו מאזן בבחירות לנשיאות עם תמיכה של 58% כנגד 37%. לא פלא שאבו מאזן מסרב כבר כמעט שני עשורים לערוך בחירות לנשיאות ולבית המחוקקים הפלסטיני. לאור כל זאת, השתלת הרש"פ בראשות פת"ח מחדש בעזה עלולה אף לדחוק את קיצה של הרש"פ או בסבירות רבה יותר, להפוך אותה לכלי בידי הקיצונים ברצועה, בין אם יהיו אלה חברי פת"ח או אנשי חמאס. חידוש המאמצים למדינה פלסטינית בעקבות ה-7 לאוקטובר מהווה גם עלבון בלתי רגיל. ארגון פלסטיני פופולרי שזכה ברוב קולות בשליטה בבית המחוקקים הפלסטיני רצח זה עתה 1,200 תושבי ישראל וחטף עוד 240, בהם נשים, ילדים וניצולי שואה, וזאת בשיתוף פעולה עם פלגים פלסטיניים אחרים. הוא זרע אימה בישראל כשהוא שיגר לעברה מעל 10,000 רקטות תוך חודשיים. עד כה כ-170 חיילי צה"ל נפלו ועוד ייפלו ברצועה במאבק נגד המחבלים ההם. הרש"פ בראשות פת"ח לא גינה את הטבח אך הכחיש אותו, בעוד שפת"ח וזרועותיה אף שיבחו את הטבח. הדחיפה מצד ביידן לתגמל את הברבריות במתן שטחים, כספים וכוח ולהפוך את הברבריות הזאת ואת הקרבתם של חיילי צה"ל ליסוד להקמת מדינה פלסטינית – מזעזעה. נדרש לשים קץ למעגל הקסמים של העצמת ותגמול הטרור, מעגל שאיננו מדליק תקווה לשלום אך מאושש את התקווה למיגור המדינה היהודית. על הרש"פ והחברה הפלסטינית להראות שהן שואפות לשלום עם ישראל, להפסיק לתגמל מחבלים, למחוק את שמות המחבלים מרחובות ומכיכרות, להדיח נושאי משרה תומכי טרור, לחנך ילדים פלסטינים לדו-קיום. להפסיק להשתגע ממספר הבתים שבונים יהודים וממספר היהודים המתפללים במקום הקדוש ביותר ביהדות. כמו כן הם נדרשים לוותר על החזון של השמדת מדינת ישראל כפי שעלה, לדוג', בסקר ביוני לפיו 66% מהפלסטינים מאמינים שישראל לא תחזיק מעמד עד שנת 2048 וכי 51% מאמינים שהפלסטינים יוכלו לקבל את כל שטחי עבר הירדן המערבי. עליהם להראות לנו תנועות פלסטיניות שדוגלות בדו-קיום כמו אלה שבישראל, דוגמת חגיגת העפיפונים השנתית שנערכה על ידי ישראלים שונים כולל כמה שנשחטו על ידי חמאס. כמובן – אין אלא לגחך ממחשבות כאלו. מהסיבה הזאת אסור לישראל להפקיד את ביטחונה – קרי, את עתידה – בידי מדינה פלסטינית או בידי הרש"פ, מחודשת כמה שתהיה.
