הוויכוח המתלהט על כניסת פועלים פלסטינים לתחומי הקו הירוק הסיח את הדעת מכך שגם ממזרח לקו הם אינם עובדים כעת. אתרי הבנייה העבריים ביו"ש שוממים כמעט כליל. רק ביישובים המעטים שהקפידו בעבר על עבודה עברית, קודחים עדיין יסודות ויוצקים בטון. בכל שאר היישובים ענף הבנייה מושבת; הקפאה מוחלטת, חסרת תקדים בהיקפה. הכול עומד. ומי ניצב מאחורי ההקפאה? ובכן, הפעם אי אפשר לבוא בטענות לראש הממשלה, לשר הביטחון או לאמריקנים באשר הם. המתיישבים עצמם הם הגורם המקפיא. על משקל פרשיות השבוע האחרונות אפשר לומר שפרעה לא גזר אלא על הזכרים, ואילו המתנחלים גזרו הקפאה על הכול. כמעט בכל מקום שבו נעשה לאחרונה ניסיון לחדש את הבנייה באמצעות פועלים פלסטינים, התארגנה תנועת מחאה מקומית נמרצת שאילצה את פרנסי המקום לחזור בהם לאלתר. עשרות ראשי ישובים חתמו השבוע על עצומה מוזרה שבה דרשו "להשוות את מצב כניסת הפועלים ביו"ש למצב בשאר מדינת ישראל". אבל איך אפשר להשוות? באתרי הבנייה בתחומי ישראל הקטנה מועסקים ערבים ישראלים ופועלים מהמזרח הרחוק. ביו"ש כמעט לא ניתן להעסיק פועלים שכאלה. התוצאה היא הדממה מלאה של יותר מ-90 אחוז מאתרי הבנייה בין יער יתיר לעפולה. כבר למעלה ממאה יום שלא הונחה בהם לבנה אחת. אפילו תחת ממשלת רבין לא הייתה הקפאה שכזאת, ומי יודע איזו ממשלה ממתינה לנו בקצה המלחמה הנוכחית, אולי כזאת שתקפוץ על המציאה ופשוט תמשיך בהקפאה. כבר עכשיו נאלצות המועצות האזוריות לשכור קרוואנים למוסדות חינוך לקראת שנת הלימודים תשפ"ה, מפני שגם בניית הגנים ובתי הספר נעצרה. פיקוד מרכז פרסם לפני למעלה מחודשיים תקנות שמאפשרות כניסת פועלים פלסטינים לאתרי בנייה ולאזורי תעשייה. הן נוקשות הרבה יותר מאלו שהיו מקובלות עד למלחמה, ובין השאר מחייבות בידול מרבי בין הפועלים לאזורי המגורים. הם יצטרכו להפקיד בבוקר גם את מכשירי הטלפון שלהם. בכל אתר בנייה יוצבו שני מאבטחים חמושים לפחות, שיעמדו בקשר עם כיתות הכוננות. כמובן, כל זה לא יעניק בטחון מלא מפני פעילות פח"עית, ודאי שלא, אבל סיכונים ביטחוניים מסוימים הם הנחת יסוד נצחית ביו"ש. התנועה בדרכים שם מזמנת ליהודים סכנות רבות פי כמה מאשר בתחומי ישראל הקטנה, וכך גם החיים בתוך היישובים עצמם. לכן מוזר שמדוע דווקא העסקת פלסטינים מאובטחים היטב בענף הבנייה גורמת תסיסה שכזאת. אילו הייתה למתנגדי העבודה הפלסטינית חלופת כוח אדם לפועלים מרמאללה ומקלקיליה, ניחא. בינתיים אין חלופה כזאת. נציגי הימין בממשלה טרם הפשילו שרוולים והכריזו על מבצע גיוס המוני של עובדי בניין מסין או מתאילנד. מצד אחד הם נלחמים כאריות על תקציבי משרד ההתיישבות של השרה סטרוק, ובצדק נלחמים, מצד שני זורמים עם התנועה העממית נגד העסקת פלסטינים משני צדי הקו הירוק, ומכניסים להקפאה עמוקה את מפעל ההתנחלויות. תחושה עמומה אומרת לי שבשלום עכשיו מחככים ידיים בהנאה.
