
"ג'עפר, יא עכבר, צא מהמחילה".
"לא יכול, יא סובחי. יבוא אווירון ישראילי, יוריד עלי בְּצצה".
"צא מהמחילה, קיבלנו מחילה. זה השליח, שו אסמו... הוכשטיין, סידר לנו הסדרה".
"וואללה?"
"בחיי נסראללה".
"אני אומר לך, זאת מלכודת. זה, שו אסמו... אוחשתין, הדא אל־יהוד מן אמריקה".
"אלה הכי בעדנו. סמוך עליי, ג'עפר, הישראילין רוצים הסדרה אפילו יותר מאיתנו, למה שהם עייפים. החורף מגיע, החיילים שלהם רוצים לחזור הביתה, אמריקה לא נותנת להם חימושים ורוצה להסגיר להאג את ביבי ואת הזה שבא לבקר אצלם השבוע, נו, שו אסמו..."
"אוחשתין".
"לא, יא ווחש. זה שהיה שר ביטחון..."
"היה להם ביטחון?"
"לא, אבל היה להם שר. יאללה, צא מהמחילה, יש המון עבודה לעשות".
"מה עושים?"
"בונים מחילות חדשות".
"אבל אמרת הסדרה, זה לא אומר שמעכשיו אסור לנו לתקוף אותם?"
"וואלה אתה חיזבאללון בלאי, אני מתחיל להבין למה לא נתנו לך ביפר. הסדרה זה בין ישראיל ללבנון ואוחשתין, אנחנו לא צד בעניין".
"אז ממשיכים לירות?"
"נו מה? בשביל מה אנחנו קיימים?"
"אז זהו, שאחרי המכות שהישראילין הורידו עלינו אנחנו הרבה פחות קיימים ממה שהיינו".
"ובדיוק בשביל זה אוחשתין סידר לנו הסדרה, שנוכל להתאושש ולבנות הכול מחדש".
אחד הפך לאפס
"אבל סובחי, אם נמשיך לתקוף הישראילין עוד פעם יהרגו אותנו".
"וואלאק אתה באמת יש לך מוח של פיסטוק. אמרתי לך, אלה הישראילין התעייפו, רוצים שקט, כמו ב־2006 כשמכרנו להם את החלטת האו"ם 1701 שהפכנו עליהם אחר כך".
"איך הפכנו?"
"1701 נהיה 07.10".
"אבל ב־1701 הספרה 1 מופיעה פעמיים. איך 1 נהיה 0?"
"אתה האפס".
"וואללה..."
"תתרכז, יא ג'עפר! מה שאמרו לישראילין ב־2006 זה מה שיגידו להם עכשיו – שאנחנו לא חוזרים לכפרים שלנו בדרום, שאם נירה עליהם אפילו ירייה אחת תהיה להם לגיטימציה בין־לאומית לתקוף ושיוניפי"ל ישמור על ההסכם".
"ווא ווא, רק שלא ידרוך עלינו".
"מי?"
"הבּיל".
"איזה בּיל?"
"ששומר על ההסכם".
"אומרים פיל, לא בּיל, דביל! וזה לא סתם פיל, זה יוניפיל".
"לא יודע, סובחי, אני בּוחד".
"פּוחד".
"כן, גם. מה נעשה אם הישראילין למדו לקח ויבואו עלינו עוד הפעם בחרבו דרבו?"
"היהוד לא לומדים לקח, אלה רחמנים בני רחמנים, בעיקר מרחמים על אכזריים כמונו. למה מה יעשו, יירו על ילדים בכפר כילא שמדי פעם עפים להם כדורים מעבר לגדר של מטולה?"
"מה הבעיה עם ילדים שמשחקים בכדורים?"
"אלה כדורי 7.62 מילימטר".
"אהה..."
"ואם רועה צאן תמים מעייתא א־שאב ילך עם העדר שלו ובטעות מישהו מאחוריו יירה טילי קורנט על זרעית או על שתולה, אז מה, הישראילין יירו על הכבשים?"
"והם מוכנים בשביל זה לסכן את התושבים ואת החיילים שלהם?"
"ככה זה היהוד, מוכנים להקריב הרבה כדי לא לפגוע במחבלים חפים מפשע. הם קוראים לזה ערכים".
"ולנו אין ערכים?"
"לנו יש ערבים".
מנצחים במלחמות ומפסידים בכדורגל
"אבל סובחי, אולי הם מסכימים להסדרה רק בינתיים, וכשטראמבּ ייכנס לבית הלבן גם הם ייכנסו בנו?"
"מה נראה לך, שאחרי שטראמבּ יגיע פתאום האופי שלהם ישתנה? הנה תראה, אפילו עכשיו, בכל פעם שהם מורידים לנו בניין בדאחיה הם קודם כול עושים הקש בגג".
"וואלאק אלה, שרפו לנו את כל הכסף. איך הם ידעו ששמנו את הקאש בגג?"
"כן, עשו לנו אכבר נזק – השמידו כסף, פוצצו מנהרות, הרסו בתים... אבל שלא יהיה לך ספק, ג'עפר, כל מה שהם הרסו אנחנו נבנה מחדש וזה יהיה עוד יותר גדול, עוד יותר עמוק ועוד יותר מסוכן בשבילם".
"זה יעלה לנו המון כסף".
"אל תדאג, נקבל עזרה ממדינות מוסלמיות אוהדות כמו איראן, טורקיה וצרפת. אנחנו גם נעמוד ליד הבתים ההרוסים ונבכה שאנחנו רעבים וקר לנו, ואז במקום טילים היהוד יפציצו אותנו בשיירות של משאיות סיוע, כמו שהם עושים בעזה. עם קצת מזל גם הממשלה שלהם תיפול, ובמקומה תקום עוד פעם ממשלה עם ח"כים ערבים שיעבירו לנו כסף וסימפתיה".
"תאמין לי סובחי, אני לא יודע למה אתה כל כך אובּטימי".
"אופטימי".
"מה שתגיד. לדעתי הישראילין מחצו אותנו, הפסדנו במלחמה".
"מה הקשר? ישראיל תמיד מנצחת במלחמות ומפסידה בכדורגל ובמשא ומתן. הם יכולים לכבוש כמה שטחים שהם רוצים, בסוף הם תמיד בורחים עם הזנב בין הרגליים ואנחנו צוחקים עליהם, חי חי חי. בגלל זה קוראים לנו חי חי חי זבאללה, בהתחלה הרי היינו סתם זבאללה".
"כן, אבל אם..."
"תגיד ג'עפר, מה קרה לך, נהיית תבוסתן כמו היהוד? אין לך מה לפחד, אלה מסובכים בתוך עצמם, לא מפסיקים לריב האחד עם השני – השמאל מקלל את הימין, הימין מגדף את השמאל, לממשלה אין אסטרטגיה, הרמטכ"ל עושה מה שבא לו, השב"כ זורק לכלא אנשים בלי משפט, והמשפטנים עסוקים בשאלה איך להדיח את ראש הממשלה, זה, נו, שו אסמו..."
"אוחשתין".
"איזה אוחשתין בראש שלך, אני מדבר על ביבי. אתה יודע שהוא צריך לבוא להעיד בבית המשפט למה שהבּרקליטות רוצה להכניס אותו לכלא?"
"איפה?"
"בישראיל, בהאג, לא משנה להם. אז הוא פוחד שבדיוק כשהוא יהיה בבית המשפט אנחנו נירה עליו טילים, בגלל זה הוא כל כך לחוץ לעשות הסדרה".
"אז לא נירה עליו?"
"ברור שנירה. מה אנחנו, יהודים?"
"אבל ההסדרה..."
"תגיד, מה לא הבנת? אנחנו חיזבאללה, אנחנו לא חייבים שום דבר לאף אחד".
"ואם בכל זאת הישראילין ישתגעו ויחזרו להילחם בנו בכל הכוח?"
"אז נעצור אותם".
"איך?"
"מה הבעיה, תמיד אפשר לעתור לבג"ץ".
לתגובות: dvirbe7@gmail.com