איילת שקד
איילת שקדצילום: ערוץ 7

טבח ה-7.10 לא דומה לשום אירוע שקרה בארץ ישראל מאז תחילת הציונות. זה האסון הגדול ביותר והמחדל הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.

תפיסת הביטחון של ישראל כוללת שמירה על ארבעה עקרונות חשובים - הרתעה, התרעה הגנה והכרעה; על מנת שמתקפה של האויב על ישראל תצלח שלושת הראשונים צריכים לקרוס, כפי שקרה בבוקר ה-7 באוקטובר. לשם המחשה, ב-14 באפריל, כאשר ישראל הותקפה ע"י איראן - קרסה רק ההרתעה, ההתרעה וההגנה עבדו כמו שצריך ולכן המתקפה נבלמה.

מי שאחראי על קריסת ההתרעה, קרי, המודיעין, ב-7 באוקטובר הם הרמטכ"ל וראש אמ"ן והשב"כ. וטוב עשו הרמטכ"ל וראש אמ"ן שלקחו אחריות והתפטרו- לא במובן האמורפי, לא כמס שפתיים.

באשר להרתעה, הרי שמי שאחראי על קריסת ההרתעה של מדינת ישראל מול חמאס, מול החיזבאללה (שהרשו לעצם שנה שלמה לתקוף את ישראל באין מפריע ולהוביל לפינוי המוני של חבל ארץ לראשונה מאז קום המדינה) וגם מול איראן, מה שהוביל להתקפה איראנית על ישראל, הם ראש הממשלה נתניהו וממשלתו.

הרתעה - חוסן של מדינה, צריבת תודעה אצל האויב שלא כדאי לו להתעסק איתנו - היא עניין מדיני, בראש ובראשונה. לשם המחשה, כבר שנים רבות - על פי פרסומים זרים - ישראל פעלה מול מטרות איראניות בעולם, כולל על אדמת איראן, ומעולם האיראנים לא העזו לתקוף בגלוי את מדינת ישראל. האחריות לכך שחמאס ואיראן לא מורתעים יותר רובצת על כתפיו של מי שתופס את עצמו כמדינאי בקנה מידה היסטורי, כמו איך שכינה את עצמו כשביקש את אמון העם - "ליגה אחרת". כמו שאמר ראש האופוזיציה נתניהו בשנת 2008 לראש הממשלה דאז אולמרט: "אחריות זה לא לדבר אחריות. אחריות זה לשאת באחריות.". אכן כך.

אם נותרו שאריות של משמעות למילה הזו בשנת 2025 - יש לקבוע מועד מוסכם לבחירות ולתת לעם להכריע מי ינהיג אותו; מי שהנהיג את הכישלון שהוביל לקריסת ההרתעה ובאופן קונקרטי לתוצאות המחרידות שלה ב-7 באוקטובר, אינו יכול להישאר. גם תוצאות המלחמה כפי שאנו רואים כיום, שחרור רוצחים המוני גם ליו"ש ושליטה מוחלטת של חמאס ברצועת עזה הן לא תוצאות שיש להתפאר בהן, בטח לא אחרי אשראי ציבורי של שנה ושלושה חודשים. יש לקבוע מועד מוסכם לבחירות ולתת לעם להכריע מי ינהיג אותו.

עם התברר ממדי המחדל ב-7 באוקטובר לוחמים צה"ל, שוטרים, כיתות כוננות ואזרחים בידיים חשופות – ברוב הזירות בנחיתות מספרית משמעותית מול המחבלים - הם אלו שהדפו את התקפת הפתע. עם ישראל התגלה בגדולתו. מצב זה נוצר בין היתר על רקע קריסת ההגנה - כלומר, העובדה שלא היו כוחות בהיקפים נרחבים על הגבול, ושלכוחות אחרים לקח זמן רב להגיע. מי שאחראי לכך הוא כמובן הרמטכ"ל ומספר אלופים, שחלקם פרשו כבר כמו אלוף פיקוד דרום. כל המפקדים שאחראים לכישלון צריכים לפרוש.

המשפחות השכולות, משפחות החטופים ואזרחי ישראל לא יוותרו על הקמת ועדת חקירה, הפקת לקחים ויישומם. ניטש ויכוח בין רוב הציבור לבין חברי הקואליציה האם נכון שתקום ועדת חקירה ממלכתית שזו הפלטפורמה החוקית מאז קום המדינה לבדיקת כישלונות או נכון שיקום גוף חדש, פוליטי יותר מכיוון שיש חוסר אמון בנשיא בית המשפט העליון שאמור למנות את אנשיה.

כדי לפתור את המחלוקת, הצעתי פתרון יצירתי שלעניות דעתי שני המחנות יוכלו לחיות איתו. הקמת ועדת חקירה ממלכתית אבל שאת יו"ר הועדה ימנה נשיא בית המשפט העליון בהסכמה עם ראש הממשלה. נכון שהסכמה כזו לא נדרשת בחוק אבל במצב החברתי שנוצר בישראל זה פתרון שיניח את דעתם של כולם. יש כמה שופטים בכירים מחוזיים בדימוס, שמהיכרותי את חברי הקואליציה, הם יסכימו עליהם ויאמינו בהם. אחד מהם הוא מי שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת ושמו אשר קולה. שופט רציני ומקצועי שיכול להיות מינוי מקובל על כולם.

אפשרות נוספת היא למנות את השופט סולברג. אמנם זה יגרום לו לא לשבת בתיקים וזה מחיר יקר, אבל יכול להיות שזה מחיר ששווה לשלם לאור החשיבות של הנושא.

אני מאמינה שנשיא המדינה יכול להוביל מהלך כזה, מעין גישור בין הקואליציה לנשיא בית המשפט העליון ובא לציון גואל. המחדל הזה לא יטויח בלי ועדת חקירה, זה ברור לכולם. ורוב הציבור כך על פי כל סקר שנעשה דורש ועדת חקירה ממלכתית, לא ממשלתית ולא פוליטית.

למשפחות השכולות למשפחות החטופים ולאזרחי ישראל כולם מגיעות כל התשובות.

הכותבת היא שרת המשפטים והפנים לשעבר וכיום מכהנת בתפקיד יו"ר דירקטוריון חברת "קרדן"