איילת שקד
איילת שקדצילום: ערוץ 7

טבח ה־7.10 לא דומה לשום אירוע שקרה בארץ ישראל מאז ראשית הציונות. זהו האסון הגדול ביותר והמחדל הגדול ביותר שידעה מדינת ישראל.

תפיסת הביטחון של ישראל כוללת שמירה על ארבעה עקרונות חשובים: הרתעה, התרעה, הגנה והכרעה. כדי שמתקפה של האויב על ישראל תצלח, שלושת הראשונים צריכים לקרוס, כפי שקרה בבוקר ה־7 באוקטובר. לשם המחשה, ב־14 באפריל, כאשר ישראל הותקפה על ידי איראן - קרסה רק ההרתעה. ההתרעה וההגנה עבדו כמו שצריך, ולכן המתקפה נבלמה.

מי שאחראי על קריסת ההתרעה, קרי המודיעין, ב־7 באוקטובר הם הרמטכ"ל, ראש אמ"ן והשב"כ. טוב עשו הרמטכ"ל וראש אמ"ן שקיבלו אחריות והתפטרו - לא במובן האמורפי, לא כמס שפתיים. באשר להרתעה, הרי שמי שאחראי על קריסת ההרתעה של מדינת ישראל מול חמאס, מול חיזבאללה - שהרשו לעצמם שנה שלמה לתקוף את ישראל באין מפריע ולהוביל לפינוי המוני של חבל ארץ לראשונה מאז קום המדינה, וגם מול איראן - מה שהוביל להתקפה איראנית על ישראל, הם ראש הממשלה נתניהו וחברי ממשלתו.

הרתעה, שמשמעותה חוסן של מדינה וצריבת תודעה אצל האויב שלא כדאי לו להתעסק איתנו, היא עניין מדיני בראש ובראשונה. לשם המחשה, כבר שנים רבות - על פי פרסומים זרים - ישראל פעלה מול מטרות איראניות בעולם, כולל על אדמת איראן, ומעולם האיראנים לא העזו לתקוף את מדינת ישראל בגלוי.

האחריות לכך שחמאס ואיראן אינן מורתעות יותר רובצת על כתפיו של מי שתופס את עצמו כמדינאי בקנה מידה היסטורי, כמו שכינה את עצמו כשביקש את אמון העם - "ליגה אחרת". כפי שאמר ראש האופוזיציה נתניהו בשנת 2008 לראש הממשלה דאז אולמרט: "אחריות זה לא לדבר אחריות. אחריות זה לשאת באחריות". אם נותרו שאריות של משמעות למילה הזאת בשנת 2025 - יש לקבוע מועד מוסכם לבחירות ולתת לעם להכריע מי ינהיג אותו.

מי שהנהיג את הכישלון שהוביל לקריסת ההרתעה, ובאופן קונקרטי לתוצאות המחרידות שלה ב־7 באוקטובר, אינו יכול להישאר. גם תוצאות המלחמה כפי שאנו רואים כיום, שחרור רוצחים המוני גם ליהודה ושומרון ושליטה מוחלטת של חמאס ברצועת עזה, הן לא תוצאות שיש להתפאר בהן, בטח לא אחרי אשראי ציבורי של שנה ושלושה חודשים. יש לקבוע מועד מוסכם לבחירות ולתת לעם להכריע מי ינהיג אותו.

עם התברר ממדי המחדל ב־7 באוקטובר, לוחמי צה"ל, שוטרים, כיתות כוננות ואזרחים בידיים חשופות – ברוב הזירות בנחיתות מספרית ניכרת מול המחבלים - הם אלו שהדפו את התקפת הפתע. עם ישראל התגלה בגדולתו. מצב זה נוצר בין היתר על רקע קריסת ההגנה - כלומר, העובדה שלא היו כוחות בהיקפים נרחבים על הגבול, ושלכוחות אחרים לקח זמן רב להגיע. מי שאחראי לכך הוא כמובן הרמטכ"ל וכמה אלופים, שחלקם פרשו כבר, כמו אלוף פיקוד הדרום. כל המפקדים שאחראים לכישלון צריכים לפרוש.

המשפחות השכולות, משפחות החטופים ואזרחי ישראל לא יוותרו על הקמת ועדת חקירה, הפקת לקחים ויישומם. ניטש ויכוח בין רוב הציבור ובין חברי הקואליציה האם נכון שתקום ועדת חקירה ממלכתית, שזו הפלטפורמה החוקית מאז קום המדינה לבדיקת כישלונות, או נכון שיקום גוף חדש, פוליטי יותר, מכיוון שיש חוסר אמון בנשיא בית המשפט העליון שאמור למנות את חברי הוועדה הממלכתית.

כדי לפתור את המחלוקת, הצעתי פתרון יצירתי שלעניות דעתי שני המחנות יוכלו לחיות איתו: תוקם ועדת חקירה ממלכתית, אבל את יושב ראש הוועדה ימנה נשיא בית המשפט העליון בהסכמה עם ראש הממשלה. נכון שהסכמה כזאת אינה נדרשת בחוק, אבל במצב החברתי שנוצר בישראל זה פתרון שיניח את דעת כולם. יש כמה שופטי מחוזי בכירים בדימוס, שמהיכרותי את חברי הקואליציה הם יסכימו עליהם ויאמינו בהם. אחד מהם הוא מי שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנצרת ושמו אשר קולה, שופט רציני ומקצועי שיכול להיות מינוי מקובל על כולם.

אפשרות נוספת היא למנות את השופט נעם סולברג. אומנם זה יגרום לו לא לשבת בתיקים וזה מחיר יקר, אבל יכול להיות שזה מחיר ששווה לשלם לאור חשיבות הנושא. אני מאמינה שנשיא המדינה יכול להוביל מהלך כזה, מעין גישור בין הקואליציה לנשיא בית המשפט העליון, ובא לציון גואל.

המחדל הזה לא יטויח בלי ועדת חקירה, זה ברור לכולם. רוב הציבור, כך על פי כל סקר שנעשה, דורש ועדת חקירה ממלכתית, לא ממשלתית ולא פוליטית. למשפחות השכולות, למשפחות החטופים ולאזרחי ישראלים כולם מגיעות כל התשובות.

הכותבת היא שרת המשפטים לשעבר ויושבת ראש חברת קרדן נדל"ן