פורום הריון ולידה

מכירים יותר את איך מתנהל האירוע. לפני, אחרי, תוך כדי. ויותר מיומנים בטיפול.

יש בגדים וציוד מילד קודם.

הבגדים מילד קודם לא ככ שימושיים
זה בדיוק עונה הפוכה.

אצלי הראשון היה פיצ, והשני גדול.

ב2 הפעמים.

והשלישית חח יצאה פיצית כמו הראשונה ובעונה של הראשונה , השם סידר אותי סופית

אצלי יש שני בנים בעונות הפוכות, את הבגדים של 0-3, 3-6, 6-9 הייתי צריכה הכל מחדש אבל מגיל שנה בערך הקטן לובש בגדים שהיו של הגדול בלי בעיה

שני בנים בהפרש של כמעט שנה ו5

מתוקים דבש טהור!!!

באלי לשלוח לך הסרטה עדכנית בפרטי, שתראי איזה חמודים הם יחד

היום הקטן שלי כבר בן שנה וחצי כמעט, אז הם כבר ממש מתחילים להיות חברים.

אין ממיס כזה!!!

הגדול דואג ככ לקטן, מספר לו סיפורים, שואל שאלות, מחמיא לו, וממש אוהב אותו.

והקטן מעריץץ את הגדול! עושה אחריו כל דבר.

זה כיף להלביש אותם סט, הם נראים ככ מתוק יחד!!

מאותו המין.
מושלם מבחינת ארגון חדרי שינה בבית 
בגדים וכו פשוט מעבירה מאחד לשני (גם אם זה עונות שונות, עדיין יש חפיפה)
יחוו יחד את מרוץ החיים- גנים, בית ספר, צבא, זוגיות, חתונה (יש שיגידו שהם יכולים גם לא להיות בקשר, ולריב וכו וכו...אבל בנוסף יש את עניין השיתוף, החוויות. שניהם בצבא ישתפו אחד את השני במילים שלהם מהעולם שלהם, הם יחוו הכל ביחד בצורה די חופפת).
בנים- ישחקו יחד כדורגל, גם אם החבר של השני מגיע, יאללה כולם ביחד עושים משחק בכדור, או כל משחק אחר של בנים.
בשבתות וחגים את מלכה- הם בבית הכנסת ואת בשקט שלך...חחח
רק תחנכי אותם מראש לעזרה בבית, שזה יהיה הרגל
ופשוט מושלם
מניסיון

אותם תחומי עניין, משחקים וכו'

יעסיקו אחד את השני בכדורגל.

לגדל שני ראשונים שלא מאותו מין, יש מובנים מסויימים שהכל כפול בטווח זמן קצר יחסית.

סתם לדוגמה עכשיו אנחנו מעלים בן לישיבה תיכונית (ט') ובת לאולפנה (ז')

והכל לגמרי חדש לנו. כמו שני בכורים.

או בארגון בר מצווה ובת מצווה, יש דברים שחוזרים על עצמם אבל גם הרבה שלא.

וגם כל אחד מהם היה הראשון ביסודי שלו, לא יכלו לחזור ביחד/ לאסוף אחד את השני..

עכשיו כשיש לי שתי בנות ביסודי מרגישה כמה זה חוסך. מרמת אסיפת הורים באותו יום, היכרות מוקדמת עם המורה, ועד שהגדולה לימדה את הקטנה לחזור באוטובוס וכל הכרוך בכך.

יש לך זמן עד הדברים האלה,

אבל גם בגיל קטן יש משהו כיף בגידול אחים קרובים בגיל מאותו המין. מקלחות משותפות, שינה משותפת, בגדים שעוברים מאחד לשני, צבע עגלה וכד'.

גם לי היה בערך כזה הפרש 2 בנים בהתחלה (ועכשיו 5 😆 אבל זה כבר סיפור אחר...)

והיה מאוד טוב לשניהם.

בנים זה כיף ומלא אקשן ואנרגיות 

חברים טובים! או חברות טובות.

עוברים את אותם תהליכים בחיים יחד, בית ספר, בגרויות, התבגרות, שידוכים...

אני חושבת שזה מדהים. 

בתור אם הבנים בעצמי

באמת הבגדים זה ממש נוח. השניים הגדולים שלי הם באותה מידה אז חולקים אותו מדף

לבריתות יש כבר בעלי מקצוע קבועים שלוקחים

במקום מגורים את צריכה לחפש רק תת טוב ולא גם תת וגם ביהס

אומרים שעם בנים גיל ההתבגרות קל יותר

לא צריך לסרק כל בוקר ולעשות תסרוקת

בוחרים להם את הבגדים עד גיל גדול יותר לבד

בנסקט ובלנדסטון פתרת סיפור

יש לי רשימת יתרונות לבנים שכתבתי לעצמי בעיתות קושי להתנחם;) כשהבנות של השכנה עשו חוברות כל אחר הצהריים והילדים שלי מהפכה ומכות

אבל עכשיו ברצינות-

כשאני שומעת את הבנים שלי משננים את הפרשה או מברכים על ציצית וכד

מבחינתי זאת הנחת מזה שיש לי בנים

וכשהם עושים את זה יחד אז בכלל...

מדמיינת שירי שבת, טיולים, חגים.. לבנים יש את זה ביותר כיף לדעתי.

גם חברתית אני ממש מאמינה בזה שזה מפתח אותם. הם באים כחבורה, אז גם מתנסים חברתית אחד על השני וגם מקבלים ביטחון אחד מהשני במקומות חדשים

חסכון של פדים...חחח
תחשבי כשיש בנות, כל שבוע מישהי אחרת במחזור
הפדים האלה זה משכנתא.

לי יש 2 ראשונים, 11 חודש ביניהם... היום הגדול בן שנה ושמונה והקטן בן 9 חודשים

והם חברים ממש ממש טובים! וזה ממש מתוק (דווקא עם עונות לא הלך לי כי הקטן ממש פיצי.... )

חברים טובים בע"ה כשגדלים

יש להם חברים משותפים ותחומי עניין מאוד דומים

לך זה נוח אצל הילד השני את כבר מכירה הכל, נושאים לימודיים בתי ספר מורים הכל ביחד

בגדים וכו

מזל טוב 🥳 

אני צריכה יתרונות לצמודים מ2 המינים 🤭🤭🤭

באמת אני התחתנתי עם החבר הכי טוב של אחי שצמוד אליי

זה היה קצת מורכב

עכשיו ב"ה הקשר שונה אבל מעולה

לק"י

ככה את לא מחכה בציפיה שיוולד בן המין השני (בהנחה שאת רוצה).

הם גם יכולים להיות חברים טובים. אצלינו בן השלוש ורבע ובת החמש וחצי משחקים הרבה ביחד (וגם רבים).

יש בגדים שכן אפשר להעביר ביניהם.

צריך לקנות בגדים לילד השני. אותי זה משמח להתחדש.

כנ"ל מבחינת נישואים. גם ככה נשים וגברים מתחתנים בגיל שונה בממוצע.

חברויות של בנים וחברויות של בנות זה שונה, אז גם שם יש פחות מקום להשוואות

מכירה משפחות שנגיד ה2-3-4 ראשונים זה בנים ואז יש בת. עד שהיא הגיעה זה כבר אווירה של בית של בנים. לא שזה רע, אבל זה פתאום להיות קצת חריגה או בחוץ.

(ממש לא בקטע קיצוני. יכולים להיות עדיין חברים טובים כולם, אבל נגיד אם היא מתלהבת מלקנות שמלה אז הבנים יכולים לצחוק עליה על זה וכו)

כשיש בהתחלה משני המינים אז הם גם ככה מגיעים לאיזה איזון וקיים מכל הצדדים. 

לחמותי יש בת ובן בהתחלה

ועכשיו הם בית של בנות (4 בחורות)

ובהמשך הם יהיו בית של בנים (מלא קטנטנים בנים)

אחד מאפס את הבית ואחד שמשכיב.

יש סדר מאוד ברור של ארוחה, מקלחות, צחצוח שיניים, טקס שינה כזה (לכל הגילאים )

בינתיים יש מדיח שחוסך זמן בשטיפת כלים והאחראי  על הסדר מאפס משחקים/ כביסה או שדוחה למחר - יש לי גם עוזרת כשצריכה.

וההרדמות שלנו לא חלקות אבל לא כאלה ארוכות כמו אצלכם

כמו שהציעו, אחרי ארוחת הערב אפשר שאחד מהם ירחוץ אותם, והשני ינקה, ואח"כ שישחקו קצת בזמן שאתם מבשלים ועושים את שאר עבודות הבית. תוך כדי גם אפשר לדבר איתם ולשמוע את הסיפורים שעולים וכו'.

גם ההרדמה, למשל ב8, אולי שאחד מכם ישאר איתם בחדר עם דלת סגורה עד שירדמו, ולשני יהיה קצת זמן רגוע, ותחליפו ביניכם כל יום. גם אצלינו הקטנים לא נרדמים לבד ויוצאים מהחדר אם אין מישהו איתם, אז אחד מאיתנו נשאר וברמה מסויימת זה גם קצת זמן שקט שגולשים בו בפלאפון וקוראים חדשות/מיילים וכו'

וגם אם יש זמן, בדרך כלל בערב כבר אין לי כח.

לגבי ההשכבות של הילדים-

אם הם צריכים שיהיו איתם, אז מלכתחילה תשבו לידם עד שירדמו. אין מה לנסות לתת להם להירדם לבד ובסוף לבוא כי הם לא נרדמים/ משתוללים.

לא צריך ששניכם תהיו עסוקים בהרדמות. עדיף שאחד יהיה עם הילדים,והשני בינתיים יהיה פנוי לדברים אחרים.

תמצאו זמן לכל הדיבורים והסיפורים לפני ההשכבות, ובזמן ההשכבה תקבעו כללים ברורים כדי לא להימרח סתם.

אצלינו בדרך כלל אני מספרת שני סיפורים, ואז מכסה אותם, מכבה את האור יושבת לידם עד שהם נרדמים. בינתיים אני בטלפון, ולפעמים נותנת יד לאחד הילדים.

אם מתעכבים וכבר מאוחר, אז אני לא מספרת סיפור. ככה הם פחות נמרחים בערב לפני שהולכים לישון.

אם הם מפריעים אחד לשני לישון, אפשר לפצל אותם. שכל אחד מכם יהיה עם ילד אחר במקום אחר, או להרדים קודם אחד ואחר כך את השני.

אם לוקח להם הרבה זמן להירדם כי הם לא עייפים, עדיף לאחר את שעת ההשכבה.

אבל נשמע שהם הולכים לישון מאוחר, ולא זאת הבעיה.

אולי דווקא ההיפך, בגלל שהם לא ישנים מספיק, הם גם ישנים פחות טוב ומתעוררים בלילה.

הילדים שלי בגיל הזה הולכים לישון בסביבות השעה 8. אבל זה תלוי ילד, ותלוי גם מתי קמים.

לגבי שאר הדברים שצריך להספיק, גם לי זאת נקודה שקשה לי.

יש דברים שבעלי עושה, כמו לשטוף כלים.

לפעמים יותר קל לי לקום מוקדם ולבשל משהו בבוקר, מאשר להתחיל לבשל בערב.

יש דברים שאני משאירה ליום החופשי, או לסוף השבוע.

בזמן האחרון ההשכבות אצלי זה בשתי נגלות.

יש את שני האמצעיים, בני 4.5 ו 6.5, שהולכים לישון בסביבות 8.

ויש את בן השנתיים שישן צהריים במעון, ואני משכיבה אותו בסביבות 9:30.

לפעמים אני עושה דברים ביחד עם הקטן, כמו לדבר עם ההורים שלי. אבל זה לא משאיר לי הרבה זמן.

לפחות הגדולה הולכת לישון לבד.

כשהילדים שלי היו קטנים רק בעלי היה מצליח להרדים את כולם יחד, אצלי תמיד נגרר לשיחות והשתללויות..

אפשר לשבת איתם יום לפני כן ולהגיד שעכשיו עושים זמן אישי לפני השינה, קצת דיבורים להמשיך לשינה רגועה..ילדים בני חמש בוודאי עייפים בשעה שמונה, בטח אם השינה שלהם לא רציפה..

צריך לנסות לעזור להם להרגיע את הגוף ולהיכנס למוד שינה, אם לא הולך ביחד אז בנפרד..

שש ארוחת ערב

שבע מקלחות

שמונה במיטה

אצלי רגילים לישון לבד אבל גם אם לא יושבים איתם וזהו בלי לקום. ניסית לשים להם פודקאסט להקשיב כשהם שוכבים? זה יכול לעזור

עוד דבר, אם יש לכם עוד חדר תפרידו אותם

ככה לא יעצימו אחד את השני

נניח שאני צריכה לשיר שירים או לספר סיפורים לילדים שלי כדי שיירדמו - אז אספר להם סיפורים שמעניינים *אותי* (ברמה שלהם, אבל לא כאלה שלגמרי משעממים אותי) ואשיר להם שירים ש*אני* אוהבת ונהנית לשיר.

ונניח שאני צריכה לסדר ולנקות את הבית כשכל מה שבא לי זה לישון או לראות סדרה - אז אני אעשה את זה אבל אשמע תוך כדי משהו מעניין וכיפי (משיעור תורה קליל ועד פודקסט מעניין).

כך ארוויח שני דברים יחד - גם הרדמת הילדים/סדר הבית וגם זמן כיף לעצמי.

או נניח שבעלי ואני יחד צריכים להרדים את הילדים - אז נשב בחדר ונחליף בדיחות מעל ראשיהם שרק אנחנו מבינים, או נספר סיפור שבו כל אחד אומר שורה אחת ואז בעצם זה יוצא משחק בשבילנו.

ונניח שאנחנו מסדרים יחד את הבית אחרי שהילדים סוף סוף נרדמו - אז נפטפט תוך כדי ונעשה את זה בצורה כיפית ומשותפת ונהנה מזה.

וכך בעצם נרוויח גם זמן זוגי וגם הילדים יירדמו בסוף והבית יהיה מסודר.

כמובן, זה לא תחליף לגמרי לזמן זוגי אמיתי או לזמן אישי אמיתי, אבל פעם בכמה זמן אפשר להביא בייביסיטר ולצאת כזוג (לפעמים במפתיע אצל אחרים הילדים לא עושים בעיות), ופעם בכמה זמן אפשר להחליט שמוותרים על הסדר היומי ואז לעשות זמן כיף אישי.

ובשגרה לתחזק את הכיף והנחת תוך כדי הטיפול בילדים ובבית...

הולכים לישון בשמונה בגיל חמש. יש ילדים שכן צריך להיות קצת אסרטיביים. עברתי את זה עם גדולים. אם לא הייתי קצת אסרטיבית הם יכלו להיות ערים גם 16 שעות ביממה. לשטוף כלים ולבשל אפשר תוך כדי. הם לא תינוקות. אם הם הורסים בית תענישי אותם .

אני לא חושבת שיש שם איזה צורך שלא ענית עליו. פשוט זה כיף להשתולל ולזרוק דברים ולא ללכת לישון.

בעלי עדיין הולך לישון רק כשהוא מת מעייפות 

מנסה להגיע לערב זוגי עם בעלי. יש לנו שני ילדים, הבכור בגן אז מי שמרדים אותו מסיים עם זה תוך דקה שתיים, אבל הקטנה בתקופה של השנצ במעון אין מה לדבר לפני 21-22 על שינה אצלה. ניסינו להיות יעילים ושאחד ירדים את שניהם אבל אז הם משתוללים וזה לא עובד, וגם בזמן האחרון היא רוצה רק אותי (אני לקראת לידה ממש והיא מרגישה ברמות ונהייתה רגשית), אז אני פשוט נרדמת איתה , ובגלל ההריון המתקדם קמה (כמו עכשיו) לפיפי ולמקלחת וכו ורואה את בעלי ישן בספה או עם הילד השני אחרי ש (שוב) אמרנו שנעשה ערב זוגי.

זה מסתכל מאוד אני לא מצליחה להחזיק את עצמי בסוף היום וגם לא הוא , ההרדמות פשוט מרדימות אותנו .

ואני עובדת מהבית אז איכשהו בהפוגות מספיקה לתחזק את הבית שזה המזל , אבל מבחינת זמן זוגי זה כבר ממש מדאיג כי אני שמה לב שזה כבר דפוס של שבועות שלמים שלא מחליפים מילה חוץ מליל שבת (מילים שהן לא טכניות או קשורות למה איתך

איך בעבודה ומי אוסף

את הילדים ). לא יודעת איך משלבים ילד שלישי בתוך המירוץ הזה תאמיני לי 

ב18:00 ארוחת ערב, מקלחות אפשר לפני,

ואז יש סדר יום קבוע.

סיפורים זה מדהים ותורם המון להתפתחות, לא הייתי מוותרת אלא מקדימה ל17:00. חשוב ממש לתת להם זמן להתבטא ולהקשיב להם בפניות.

אפשר לעשות אמבטיה משותפת ארוכה בזמן הזה לתת להם לדבר.

מ19:00 בפיגמות אחרי כל הארגונים מי שמוכן מצטרף לסיפור ומורידים את האנרגיות אט אט.

19:30/19:45 נגמרו הסיפורים ורק מנסים להירדם.

בעיני הגיוני לשבת לידם עד שירדמו.

הם עדיין קטנים וזקוקים לביטחון.

אבל זה לא אמור לקחת יותר מ45 דקות גג, גם אצל ילדים שמתקשים להירדם (אם כל הערב לפני היה מותאם למעבר לשינה)

אז נניח 20:30 אתם אמורים להיות אחרי השכבות.

מטבח כלים סידור הבית, עושה ההורה שלא יושב לידם עד שירדמו.

נניח הורה אחד יושב 45 דקות. השני ב45 דקות מארגן הכל.

טלפון לאמא לא צריך להיות בסוף היום, אפשר בדרך לעבודה/ מהעבודה. וגם לא חייבים כל יום.

להכין אוכל למחרת אני מכינה בזמן ההכנה של ארוחת ערב.

מכינה מראש יותר ושומרת בצד.

נדיר שמתחילה לבשל בשעות בערב, לפעמים קורה, אסל אז מבשלת כמות ל2-3 ימים.

נניח מטגנת שניצלים אחרי שהכל היה מוכן מראש, לוקח  45 דקות נגיד ומספיק לכמה ימים. (יש לי גם גדולים שאוכלים כמות יפה) אז אם זה לשני מבוגרים זה לא כמות גדולה.

מרקים למשל אני שופכת לסיר ונותנת לזה לרתוח עוד לפני ארוחת ערב ואז בסוף היום רק מסיימת מה שצריך נניח לטחון את המרק.

להעדיף בישול פשוט ככל הניתן. (לצרוב חזה עוף זה ממש כמה דקות)

וכן יש תקופות בחיים שאוכלים פחות מסודר, זה עובר..

להתקלח זה הזמן האישי שלי, לא צריכה מקלחת בנפרד לזמן אישי

סדרה זה בחלומות.

אי אפשר בתקופת שיא בחיים לגדל ילדים קטנים וגם לחיות כמו רווקים..

זמן זוגי משתדלים תוך כדי.. למשל אם מקפלים כביסה ביחד אז מדברים קצת תוך כדי.

ובעיקר בשישי בבוקר.

חיים עם ילדים הם עמוסים ב"ה, זהו עומס מבורך.

לדעתי אם מרגישים סיפוק והנאה מההורות, רואים איך הילדים גדלים והופכים לאנשים קטנים, זה נותן המון כח ושמחה וממילא מדרבן ונותן מוטיבציה לשלם את המחירים שהעומס מביא איתו.

אם התחושה היא שהילדים נטל (ובהחלט הגיוני שיש תקופות כאלו) אז העומס הופך למעמסה וזה קשה.

מבחינת הקושי, זה הולך ומשתפר.

הבכור שלי היה גם יחד פעלתן ושובב מלא רעיונות יצירתיים והיה צריך גם להשגיח עליו ב7 עיניים וגם לא ממש היה אפשר לנשום.

ואז הוא גדל, ופעם פגשנו הורים לתאומים בנים אנרגטיים ברמות, וההורים גם הביעו קושי כזה של למה הבנים שלנו לא יכולים לשבת שניה בשקט ולהיות רציניים כמו הבן שלך.

הרגעתי אותם שגם הבן שלי שהיה בגיל של התאומים שלהם לא ישב דקה, וגם כשהתאומים שלהם יגיעו חדיל של הבן שלי הם דם ירגעו קצת.

ועכשיו הם בני 10 וממש השתנו והרבה יותר רגועים.

עדיין יש להם שובבות של ילדים, אבל שובבות בריאה לא מוגזמת.

אז מצד אחד מעודדת אותך שעם הזמן זה ישתפר

ומצד שני לא כדאי לסחוב תסכול מהשלב הזה וכדאי לשפר את החוויה סביב המציאות המאתגרת כרגע. להרגיש סיפוק בתוך העומס.

יכולה להגיד שרופא אנדוקרינולוג מומחה ממש אמר לנו שאין שום בעיה לתת את זה

כי אומנם אני לא מהתחום, אבל לתת הורמון בלי צורך וודאי לא נשמע לי מומלץ.

בארץ גם צריך לזה מרשם וגם צריך ליווי רופא לגבי המינון והסוג המדויק. (למרות שאפשר באייהרב לקנות בלי מרשם)

אבל לפעמים יש קשיים בהורות שמגיעים לא כי ההורים לא יודעים לתת גבולות אלא כי יש איזשהו קושי לילדים שמכניס את ההורים ללופ שמחמיר את הקושי של הילד, ואז כל מה שמצליחים לראות מבחוץ-זה שההורים לא מתנהלים כמו שצריך, אבל זה מגיע מקושי אמיתי של הילד שמעורר אצל ההורה תגובה שאולי מחמירה את המצב-אבל היא לא מקור הבעיה.

כן לפני המלטונין הייתי ממליצה על כל השיטות הרגילות-בלי מסך בערב בכלל, (עדיף בלי מסך אחהצ בעיניי בכלל) להחשיך את הבית, לייצר טקס שינה קבוע, אבל אם זה לא עובד-הייתי מנסה מלטונין. חבל שכולם סובלים לחינם

ילד בן שנה וחצי

ו- 2 בני 6 ו-7

אחהצ הולך לנו מצוין ממש, רגוע שלו, משחקים, עושים ש.ב

מכינים אוכל ואוכלים

מגיע זמן המקלחות וכו והמצב מתהפך

מזזמן רגוע הכל הופך לסיר לחץ...

מקלחת את הקטן

ורודפת אחרי 2 הגדולים יותר 

שיכנסו להתקלח

שיצאו מהמקלחת

ושבאמצע לא ישתוללו  מדי...

ואז ההשכבה ההארווווכככככה

הקטן לאחרונה צריך שיהיו לידו

ולוקח לו זמן

והגדולים בזמנים טובים קוראים ספר

ובזמנים פחות טובים משתוללים ועושים רעש

וזהו בשלב הזה אני כבר מאבדת את זה..

מגיע לזמן ההרדמות איתם כבר בלי עצבים וכוח

וזה מסתכל אותי

כן נותנת נשיקה וקריאת שמע עם כל הסבלנות והרוגע שעוד יש בי...

אבל כבר לא נשאר בי טיפת כח וסבלנות לסיפורים רגועים

ואם נזכרו במשהו להגיד זהו בכלל...

בעלי לא יכול להיות בבית לעזור...

מה אפשר לעשות?

להקדים אא כי לא נספיק כלום באחהצ...

לזמן ההשכבה:

אם משחקים זה כיף להם, אז להפוך את המקלחת לזמן משחק (לקלח בובות או משחקים אחרים יחד איתם).

אם את מספרת סיפורים, אז לשמור סיפורים מיוחדים (עדיף בהמשכים) לשעת ההשכבה.

וכן הלאה.

וגם לערוך להם הטרמה - ללמד אותם לזהות בשעון את שעת השינה, וחצי שעה מראש לומר להם: בעוד חצי שעה מתחילים מקלחות. ואחר כך - בעוד רבע שעה, בעוד חמש דקות...

ולומר להם את סדר הערב בכל פעם: נאכל ארוחת ערב, ניכנס להתקלח, נשכב במיטה, נשמע סיפור, נקרא קריאת שמע ואז נישן.

שאולי הזמן הזה לחוץ, לפחות אצלנו, כי כבר מגיעה תחושה של סוף יום ואז אתה רוצה שזה יגיע כבר מהר..

אם נגיד המקלחות היו לפני זמן המשחק והש"ב, את חושבת שזה היה מתנהל אותו דבר?

מצידי למשוך את הזמן בנחת ולהשכיב ברוגע

אבל בלחץ משעה מסוימת שהם עדיין לא ישנים

ויהיה חסר להם שעות שינה

ויהיו עייפים למחרת...

כמה שאני מקדימה ואומרת בואו נשחק עד 7 כדי שנתקלח בנחת אחכ ולא בלחץ

זה לא עוזר

כשמגיע הזמן הם לא מתגייסים אליו

וכנראה שהבעיה בהתנהלות היא בי...

לפעמים אני מקלחת אותם מיד אחרי ארוחת צהריים ובערב הם משחקים, או נניח מקלחת ואחריה ארוחת ערב, להשאיר את אותם דברים- משחקים, שיעורי בית, הכנת אוכל, ארוחה ומקלחת. פשוט להחליף את הסדר של הדברים. 

וגם, הגדולים יכולים לשמוע סיפור לפני השינה בהשכבה של הקטן ואז בהשכבה שלהם רק נשיקה וקריאת שמע אחרי שהם כבר קיבלו סיפור בנחת. ובן שנה וחצי אצלי לפחות היה נהנה מלשמוע אותי מקריאה גם סיפורים ברמה שהוא בכלל לא מבין, רק מהקול הרגוע של אמא.

ברגע שאתם יודעים מה התכנון ואיך הסדר ערב/שינה שלהם יהיה, לכם יהיה קל יותר...  ואתם צריכים להשתדל להיצמד לשיגרה הזו ולא לסטות אחרת זה חוסר יציבות לילדים.

הם צריכים לדעת למה לצפות לקראת השינה זה כבר מרגיע את הגוף..

לדוג'-

לתת להם תעסוקה כשאת מכינה ארוחת ערב, לאסוף את המשחקים, לעשות מערכת, לסדר את החדרים לקראת השינה וכד'.

בזמן הארוחה לא קמים, אלא אם כן צריכים להתפנות או סיימו לאכול, אפשר לדבר איתם תוך כדי ולשאול אם יש להם משהו לספר לך (אם ירצו לאחר מכן תגידי שישמרו את זה למחר), לבקש מהם לפנות, אם יש קטנים אז שהגדולים יפנו להם, לתת להם לעזור בניגוב השולחן, סידור הכיסאות להחזיק לכם את היעה.. את גם מעסיקה אותם וגם משאירה שולחן נקי.

במקלחות- שבעלך יקלח אותם אחד אחרי השני, ונגיד את תארגני בגדים מראש ותקחי אותם  לחדר ותעזרי למי שצריך להתלבש ובעלך בינתיים מסדר את כל הבלאגן שנהיה בחדר מקלחת או להיפך בתפקידים ומראש לשים סל כביסה בצד כדי להניח אותם ישר שם ולא לזרוק לרצפה... זה חוסך המון זמן!

להגיד להם שעכשיו נכנסים למיטות ואף אחד לא קם בלי רשות של ההורים ולעמוד על זה! ממש להגיד להם עכשיו אנחנו נכנסים למיטות וכו'... גם אם אחד מהם קם על דעת עצמו בשביל להתפנות, את אומרת לו לחזור לחדר ולבקש רשות, בשביל להרגיל אותם לבקש רשות, כי עכשיו זמן שינה, לא כדי להיות רעה חלילה...

אפשר לשים להם בבוקסה סיפורים, שירים שקטים, מי שמפריע אתם תאלצו לכבות וחבל, בשביל שזה ימשיך הם חייבים להיות בשקט ולא לקום מהמיטות.

ככה לפחות אצלי זה עובד.

לא יודעת בני כמה הילדים שלך, אני עם שני קטנטנים , אחת בת שנה וחצי ואחד בן ארבעה חודשים. אבל נראה לי שככל שהם יותר גדולים זה יותר קל כי זה יחסית יותר יציב. בתקופות שיש אצלנו שינויים, אנחנו "לומדים" את הדפוס כמה ימים ואז מתאימים את הלו"ז.

אני אתן לך דוגמא, למשל אצלי הגדולה כבר חודש התחילה להירדם רק באזור 22:00, שלפני זה הייתה ישנה ב19:00 קבוע. אז קודם כל אני לא מתוסכלת כי אני לא מנסה לכפות עליה דפוס מסוים. יש לה גישה למיטה, כשהיא עייפה היא פשוט לוקחת מוצץ ושמיכה והולכת לישון, לפעמים נרדמת על הרצפה לידינו. הכלל שלי הוא שאני לא מרדימה ילדים בכוח ולא מצפה מהם לעמוד באיזה זה לו"ז כי זה פשוט לא עובד.

אז מה כן? אחרי שלמדנו את הדפוס, פשוט מנסים לראות איך הילדים משתלבים. בהנחה שאתם שניכם בבית בשעות האלו, פשוט לעשות את כל הדברים ביחד איתם, בלי מריבות ובלי לנסות להשכיב אותם- הרי זה ממילא לא עובד. אז אם הם נרדמים ב21:30 פשוט תתכונני מראש שזה הזמן שלכם ביחד ותעשי בינתיים את כל מה שאת צריכה- מקלחת בזמן שהבן זוג שומר, לסדר את הבית ביחד איתם, לצפות במשהו נחמד (הם יכולים להיות איתכם), לאכול, טלפון למי שאת רוצה ולשלב אותם בשיחה. ואז כשהם הולכים לישון סוף סוף בכיף- כי בסוף כל ילד נרדם מתשיהו- את לא צריכה לעשות שום דבר, את מוכנה לשינה, ואז אפשר לשבת בכיף כמה דקות ופשוט ללכת לישון או יש זמן זוגי בלי הילדים.

כולם חוזרים בין1 ורבע לרבע ל-2.

ארוחת צהריים ומיד אח"כ אני מדיחה כלים- אם התינוק בוכה וזה לא בגלל רעב, הגדולים יותר משחקים איתו.

זמן שעורי בית ומערכת ולמי שאין שיעורים- משחק או דף צביעה וכזה.

עכשיו בחורף לא יוצאים לגינה אז בעיקר משחקים בבית, הגדולות שלי (8,9) ממש אוהבות משחקי דמיון- אז כמעט כולם משתתפים בהם.

הכלל הוא שמי שמשתתף במשחק אח"כ עוזר לאסוף.

בד"כ בסביבות 5 אני כבר דואגת להתחיל לארגן את הבית, ארוחת ערב (מה שנשאר מהצהריים /פסטה/ סנדוויץ), מקלחות (מתחילה כבר ב5 וחצי).

השאיפה שעד 7 כולם במיטות.

כמובן בין לבין הנקה לתינוק וידיים בתורנות.

הכלל אצלנו שמי שהספיק לפני 7 להיות מוכן לשינה, כולל שהנעליים והבגדים למחר מסודרים- יש לו זמן לקרוא ספר במיטה עד 7. הילדים מממש מתאמצים להספיק, אפילו הקטן בן השנתיים... חיים שלי.

ואז כיבוי אורות וסיפור ברמקול עד 8.

(אוהבים אצלי את הפודקאסטים של עיתון משפחה. אבל אני שמה להם גם סיפורי צדיקים וכאלה)

לפעמים בן ה-2 נרדם ב6 ולפעמים ב8 אז הוא מסתובב בין הרגליים, אנחנו די מתעלמים ממנו...

בזמן שהילדים שומעים סיפור אנחנו מאפסים את הבית, אבל אין הרבה מה- כי הרוב כבר מסודר לפני שהילדים נכנסים למיטות.

אני מפעילה מכונה או 2, כלים שנשארו, טאטוא ולעמים מעבירים ניגוב.

ארוחת צהריים אני מכינה על הבוקר- בזמן שהילדים מתארגנים. דואגת שיהיה לי עוף מופשר ואז זה לא הרבה התעסקות- עוף בתנור, או מאודה בסיר עם תפו"א, מרק...

רק אם אני מכינה שניצלים אז ממש כשמתיישבים לאכול.

אבל! אני לא עובדת יום יום ולכן בבוקר משלימה שעות שינה וגם קצת כביסות. וסידורים.

וגם הזמן שלי עם בעלי לרוב הוא בזמן ארוחת בוקר או כשמסדרים את הבית בערב.

פעם ב... יוצאים ביחד (לרוב לאושר עד... חחח) כשאמא שלי שומרת על הילדים (גרים קרוב)

אז כמה שאני כותבת עצות, הכל בעירבון מוגבל 😅 הם יצאו מהמיטות, השתוללו, הדליקו אחד את השני והלכו לישון הרבה יותר מאוחר מהרגיל.

אבל- אצלנו זה לא כל ערב ככה, יש את הרגיל ויש יוצא מהכלל.

מצטרפת למה שהרבה כתבו לך להתאים את שעת ההשכבה לעייפות של הילדים, בתחילת שנה הייתי משכיבה את שניהם בשבע ואז שמתי לב שבן השנתיים נרדם רק בשמונה אז אני כבר לא מושכת אותו שעה במיטה אלא משכיבה אותו יותר לקראת שמונה (מאז זה התאחר עוד כי זה השלב שהשנ"צ כבר מתחיל לשבש לו את השנת לילה).

הם נרדמים ב21:30? אז תתחילי להשכיב אותם בתשע, תשע ורבע. בינתיים תנצלי את הזמן הזה שהם ערים לחלק מהרשימה של מה שאת רוצה לעשות כשהם ישנים, למשל לארגן את המטבח ולשטוף כלים אני לגמרי עושה כשהילדים מסביבי. את גם יכולה להכין לך כוס קפה ולראות סדרה ולתת להם בינתיים כוס תה ולנוח בספה איתך. או סתם זמן למשחק, ציורים, ספרים, מה שהם אוהבים לעשות בצהריים.

זה קשוח! אני גם מחכה לפעמים שהצהריים יגמרו כבר והילדים ילכו לישון ואז כשאני מחליטה במודע לדחות את תחילת הערב זה נותן עוד זמן שצריך להעסיק אותם ולהשגיח עליהם. אבל אפשר להשגיח עליהם תוך כדי דברים שאני עושה לעצמי. נניח זה אחלה זמן להשקיע באוכל למחר לעצמך.

גם אנחנו לפעמים מתחלפים בהשכבות ארוכות וזה מבורך בעיני שיש גיבוי כשאני כבר לא מסוגלת ועוד רגע מתפוצצת עליהם, וגם אצלנו צריך לשבת לידם עד שנרדמים (הגדול בן ארבע וחצי, קרוב לילדים שלך) הכי יעיל באמת זה השלב שאני כבר לא מדברת איתם, כל עוד הם מפטפטים איתי או אחד עם השני ההשכבה מתארכת. אני לפעמים שרה שירים שקטים ומתעלמת כשפונים אלי ורק מבהירה שעכשיו לא מדברים, לפעמים אני גולשת בפלאפון, היו פעמים שהייתה לי השתלמות בזום בערב ופשוט ישבתי בחדר שלהם עם מחשב עם אוזניות וזהו, אני כאן ולא כאן, אני פה להשגיח עליהם אבל לא זמינה אליהם וככה הם נרדמים.

הגדול לאחרונה החליט שהוא רוצה לישון לבד בלי השכבה בכלל, אני רק מכסה אותו ויוצאת והפלא ופלא הוא נרדם לבד! זה לא עצה בשבילך, כי אני גם לא יודעת איך זה קרה וזה היה ממש יוזמה שלו (אולי זה קשור לפתקי נחת?) רק לעודד שילד שההרדמות שלו יכולות לקחת שעה וחייב שיהיו לידו עד הסוף, פתאום נרדם לבד בקלות.

טלפונים להורים ובכלל לא בשעות האלה...

אלה שעות שהטלפון נמצא אי שם ואין לי מושג איפה 🤣

אפשר לאחר את שעת השינה אם נראה שהם פשוט לא עייפים (לא כתבת גילאים), אפשר לעשות איזו שהיא פעילות נמרצת כדי שיתעייפו קצת לפני (גן שעשועים או ספורט כל שהוא בבית), אפשר להחליט שמשמיעים סיפור או שניים בפודקאסט, תוך כדי שמנסים להירדם ואחרי שמסתיים הולכים לישון.

אחד מרדים ואחד מאפס מה שצריך.

מבאס אבל זה המצב..

אצלנו כשהייתה לנו ילדה מאוד עירנית (שלימים התברר שהיא צריכה מלטונין) הגענו לזמן זוגי רק בימי שישי בבוקר. 

אז בעיני כדאי להתייעץ עם רופא לגבי הצורך, ולא לתת בלי התייעצות.

עדיין יש לה מחזורים יחסית ארוכים של 40 יום בערך

אבל לא כמו פעם שיכלה גם לחכות 3-4 חודשים למחזור

אבל נשמע לי הגיוני שהשחלות הפוליציסטיות זה משהו שנשאר קבוע,

אבל יכול להיות סיכוי להריון טבעי גם ככה.

אני יודעת שלפעמים שינוי תזונתי יכול לעזור.

להוריד קמח לבן סוכר לבן וכו

כדאי להתייעץ עם מישהו שמבין

מלא בהצלחה וחיבוק

תודה!

יש כל מיני שיטות טבעיות להגיע לאיזון הורמונלי (שיטת אביבה, תזונה יותר מותאמת למשל)

כשאני הייתי נערה רופאת נשים הביאה גלולות והיא אמרה שזה עוזר אח"כ כשרוצים הריון יהיה אפשר בקלות. אני מכירה על עצמי וסיפורים מבנות משפחה קרובות שסביב גיל 30 ו/או אחרי הרבה שנים עם גלולות פתאום המחזור נהיה סדיר מעצמו וגם הקליטה להריון פשוטה

זה נראה לי מסוג הדברים שהם מאוד אינדיבידואלים ומה שעוזר לאחת לא בהכרח עוזר לשניה ומה שקרה לאחת לא בהכרח קורה לשניה.. אז למרות על מה שכתבתי כאן, מאמינה שיש כאלה גם שצריכות עזרה בכניסה להריון כל התקופה הרלוונטית ולא מגיעות לאיזון כ"כ..

דרך אגב-הרופא פוריות שלי אמר לי פעם שנשים עם שחלות פוליציסטיות הם אם תקופת פוריות ארוכה יותר לפעמים, במיוחד למי שהמחזור לא סדיר, כי פחות ביציות "מתבזבזות"

ואיזה כיף לשמוע שזה תקופת פוריות ארוכה

ותדעי ששני ילדים שלי הם מהריון טבעי

אחרי שגדולי הרופאים אמרו שזה לא יילך טבעי עם שחלות כמו שלי...

השאר טיפולים

אבל כשה' רוצה שנשמה תרד לעולם זה פשוט קורה

אבל התזונה שלי סבירה לגמרי (לא הכי בריאה בעולם אבל סבבה ואני רזה)

בכל זאת שינוי תזונתי?

התחלתי לקחת גלולות הרבה לפני החתונה כדי לטפל בתסמינים (שיעור יתר, אקנה, כאבי מחזור וכו')

ב"ה מחזיקה עכשיו תינוק חמוד שנולד טבעי לגמרי, שמעתי שיכול להיות שהגלולות סידרו את זה, אז אולי שווה בדיקה אצל רופא טוב

ספציפית אני לקחתי יאז פלוס

בהצלחה גדולה!

רק מסייגת שהיו לי מחזורים סדירים לפני, פשוט היו את כל שאר התסמינים וכמובן בבדיקות ראו שיש שחלות פוליציסטיות, אז יכול להיות שזה שונה🙃

מחזורים לא מסודרים בעליל. יכול לבוא אחרי 37 יום יכול אחרי 47 יום.

ונולדו לי 3 באופן טבעי

ברוך השם.🤚🤚🤚

כרגע אני מונעת. אז לא יודעת להגיד מה יהיה הלאה.

ממש עזרתן

מסמנים מה רוצים להחזיר וסיבה ומדפיסים פתק החלפה

מדביּקין לחבילה ומחזירים לנקודת מסירה שסימנת (עקרונית יש אפשרות לשליח שיאסוף מהבית אבל אצלכם נראה לי פחות..😅)

מהבית וזה פשוט מושלם.

אתמול בערב בערך ב9 בצעתי החזרה באתר. מיד הדפסתי את הדף, סגרתי היטב את השקית והדבקתי.

היום ב9 בבוקר השליח כבר אסף.

היה לי שם פריט קטן שכשבצעתי את ההחזרה אמרו שאני לא צריכה להחזיר אותו ואקבל עליו החזר מלא

אני בד"כ עושה קניות גדולות ומחזירה. זה ממש נח שאפשר להזמין כמה מידות נעליים ולבחור מה טוב ולהחזיר בחינם.

לק"י

ולא לחכות להם.

זו התוכנית שלי עם בני 8 ו-11, שישנים מאוחר. גם לי נמאס לישון מאוחר מאוד, בין היתר בגללם (כי לרוב אני יושבת לידם לפני השינה).

אצלי חלק מהמטרה היא גם לגרום להם לישון מוקדם יותר. אצלך זה לא העניין, אבל אפשר לישון לפניהם.

הם התחילו להיכנס למיטה לפנינו, בטח אמא שלי.

היא קמה בשש בבוקר ובעשר- עשר וחצי היא כבר במיטה.

ובינינו זה גרם לנו גם קצת להתחיל להתקפל לכיוון החדרים וגם אם לא, אז היו כללים ברורים, אין חברים ומשאירים מטבח נקי כמו שקיבלנו (אפשר לבשל, לאכול וכו, אבל לנקות אח"כ).

באמת יש שלב שלמתבגרים אין תפיסת זמן בכלל ובעיניי ההורים לא אמורים לסבול מזה.

בתור מתבגרת הייתי נשארת ערה גם עד 3 בלילה

אי אפשר לחכות שכולם ילכו לישון...

רק נזהרתי לא להרעיש 

אני ממש מזדהה איתך, בעיקר בקטע שאת מדליקה דוד לעצמך מתה כבר להתקלח ולהתרענו, ובדיוק איזה מתבגר בא ואז את נותנת לוו קודם. ואז את שוב צריכה לחכות לדוד שיחמם.

ואני לעולם לא הולכת לישון עד שכולם במיטות, זה סוג של שריטה שלי.
אצלנו הגדולה בעיקר אצל חברות עד מאוחר בלילה, הליכה רגלית (אוטובוסים לחברות לא מרשה אחרי 21:00).
היא חוזרת סביב חצות.
אתמול ממש כעסתי עליה והגבלתי עש שעה 22:00 היא התעצבנה ואמרה שכוחן עוד בחוץ בשעה הזו (מה שנכון אגב)
מה אני אמורה לעשות?
סליחה על הנצלוש, אבל מציעה לך ולי כשעייפים פשוט להיכנס לחדר, לסגור דלת לשכוח מהבית, לקרוא ולהירדם בכיף. ולשים את אחד הגדולים אחראי לכסות את הקטנים לפני שהולך לישון ולנעול דלת, לסגור חלונות וכו

לק"י

המינוס שאם היא לא תחזור, אז לא תדעי🤦‍♀️

אולי לשים שעון מעורר לזמן שהיא אמורה לחזור. אבל זה גם מבעס לקום באמצע השינה.

מזל שאצלי עוד לא הגיעו לשלב הזה.

לא משנה שאני ישנה מאוחר בכל מקרה.

(בת כמה הגדולה, שחוזרת רק ב12?)

זה גם אומר שאת הולכת לישון בלי קשר אם הם ישנים או לא, וגם נכנסת להתקלח לפניהם אם בדיוק תיכננת. הם כבר גדולים מספיק בשביל לדאוג לעצמם ולהשאיר נקי אחריהם, אפשר לשחרר ורק להציב להם כמה כללים למי שהולך לישון אחרון (בבית של ההורים שלי היה כלל שמי שחוזר אחרון עושה סבב שכולם נמצאים ונועל דלתות או מוודא שהבוילר/האורות מכובים). את יכולה גם פשוט להיכנס לחדר ולסגור את הדלת בשביל להרגיש שיש לך זמן לעצמך לבד ולדמיין שהם כבר ישנים

אבל באמת ממליצה לך לשחרר כבר עכשיו (לא יודעת בני כמה הם, אבל זה רק ילך ויחמיר עם השנים). אם את או בעלך מתעוררים לפעמים באמצע הלילה אתם יכולים לעשות סיבוב לראות שהכל בסדר, אבל נראלי ילדים שבגיל תיכון כבר יכולים להסתדר לבד בערב...

אני כמעט בטוחה

של @גלויה המהממת יש ידע בנושא הזה לא זוכרת איך

חיבוק 🩷🩷🩷

אבל אפשר לצבוע רק בקיץ, אחרת זה לא יעיל

יש גן ספריי נוגד עובש שאפשר לנקות איתו, או לנקות עם סמרטוט ספוג באקונומיקה

זה רעיל, צריך לפתוח חלונות ואפילו לשים מסכה או משהו.. וכמובן שבני הבית לא ייכנסו..

אבל זה ילבין לך את הכל ויהרוג את העובש. זה מלבין גם בגדים, צריך להיזהר..

הבעיה היא שיש באוויר תמיד נבגי עובש, וברגע שיש לחות על הקירות העובש נתפס ומתרבה שם.

צריך לאוורר ולהמשיך לנקות אם קורה שוב.

אם יש רטיבות בקיר מבחוץ אז זה יחזור מהר עד שתתקנו. אם אתם מפעילים מייבש כביסה עם צינור בלי להוציא את הצינור אז אם ממש מייצרים את העובש במו ידיכם..

כדאי לבדוק שהעובש לא נכנס לארונות ונתפס בבגדים. זה הסיוט האמיתי..

בקיץ כדאי לנקות שוב ולצבוע בצבע נגד עובש. זה עוזר לכמה שנים.

לאוורר הרבה את הבית

אקונומיקה זה מסוכן בלי אוורור

אבל האמת שגם עובש הוא מסוכן בכמויות מסויימות

צריך לאוורר הרבה את הבית זה הכי מונע עובש

ולנקות כל פעם כשזה רק מתחיל

אפשר לעשות צבע נגד עובש ממש עוזר

אבל זה לא בחורף

בהצלחה!!

אז כמובן תמיד צריך שיהיה מאוורר ופתוח, אם זה חדר סגור.

למרות שברמה שאת מתארת זה נשמע יותר כאילו יש רטיבות בקיר או בעיה באיטום, שזה דבר שחשוב ממש לבדוק. אם הקיר הוא חיצוני של הבנין - להביא מומחה לאיטום, אם קיר פנימי אז יכול להיות שיש איזו רטיבות בתוכו שמחלחלת, אולי מקומה עליונה או משהו. הכי חשוב לטפל בשורש אחרת זה יחזור שוב ושוב.

לגבי טיפול במצב הנוכחי - אנחנו כמה פעמים ריססנו חומץ וזה אוכל את העובש גם חודר לתוך הקיר. אבל אצלנו זה היה בקטנה, נשמע שאצלכם יותר רציני, אפשר גם להניח נייר סופג טבול בעובש על השחור ולתת לזה כמה שעות.

אחכ לנקות את הקיר, זה אמור לרדת. אבל יכול להיות שתצטרכו לחזור על זה כמה פעמים. אחרי שזה יורד אפשר לצבוע

תסתכלי בחדר שלכם אם את רואה רטיבות במקום,של העובש חוץ מהעובדה עצמו. נשמע שיש משם מים איפשהו וצריך לטפל

לגבי העןבש אקונומיקה 

שלא משנה כמה תטפלי העובש יחזור

אז קנינו ארגז של ספריי נגד עובש ופכם בשבוע מרססת את הקירות אם זה מפריע לי .

השנה רק עכשיו התחיל להיות עובש

להזמין איש מקצוע, אפשר עם מצלמה שיכולה לאתר נזילות מתוך הקיר.
קודם לשלול נזילה מבחוץ
אם אין נזילה, זה עיבוי
לנקות עם מטלית טב ולה באקונומיקה ומים, ולאוורר הרבה את הבית.

היה לי את זה גם לפני שנקלטתי (לקח חצי שנה עד שהבנתי שמשהו לא בסדר)

זה נקרא עקרות הלכתית

פיספתי את הטבילה ביום יומיים כי הגוף שלי לא היה מאוזן.

לקחתי תמצית שיח אברהם של חברת ברא

ותוך שבועיים שלוש נקלטתי ברוך השם

ממליצה מאוד זה מאזן גם למי שהמחזור שלה לא סדיר וכו.

בהצלחה ובשורות טובות!

שמבינה בהם..

שיח אברהם זה צמח מאוד חזק והוא יכול לעשות לך עוד יותר בלאגן אם את לא משתמשת בו נכון.

וחיבוק.💞

הומאופת/נטורופת

בסניפים של ניצת הדובדבן השירות ניתן בחינם.

אני יכולה להגיד לך על עצמי שאני מאוד רגישה להכל )ברמה שהתקן לא הורמונלי גרם לי לדלקת שלקח לי כמעט שנה להתאושש ממנה)

שיח אברהם זה תמצית טבעית . עליי אישית לא עשה בלגן ,ההפך. הוא הקדים את הביוץ ונכנסתי להריון של תאומים.

כן הייתי מתייעצת על הכמות

בהצלחה

אשמח לדעת לאיזה מצבים זה עוזר...

אבל לא רוצה להקדים את הביוץ.

הביוץ שלי בסדר גמור כנראה, אבל רוצה להגדיל את סיכויי הפוריות, יש סיכוי שזה יכול לעזור? כמה זמן צריך לקחת?

זה יכול להביא להריון מרובה עוברים?

יכולה רק להעיד על עצמי בלבד וכמובן לא לוקחת אחריות על כלום וכדאי להתייעץ עם מומחה

אני לקחתי את זה מאחר וניסינו להיכנס להריון כחצי שנה ללא הצלחה כשברקע יש כבר ילדים בבית. הייתי אצל רופאת הנשים שאמרה בוודאות שאני מפסידה את הביוץ בגלל הטבילה שנעשית לאחר מכן.

היא המליצה על איזושהי תרופה שמאחרת ביוץ ואני חיפשתי משהו טבעי וזה מה שהומלץ לי . היה לי וסת לא סדירה וקושי להיטהר וזה פתר לי את הבעיות. זה נקרא הצמח שמבין נשים ויש לו כל מיני "סגולות" . כדאי לקרוא באתרים השונים ולהתייעץ .להגדיל את סיכויי פוריות אין לי מושג , תלוי מה הבעיה וצריך להתייעץ שוב.

ולגבי הריון מרובה עוברים אני לא יודעת אם זה בגלל זה . מה שבטוח ,כך השם רצה

בהצלחה 

מנסים קודם לפתור בכלים הלכתיים.

יכול להיות שאפשר להקדים את ההפסק ביום ואז תספיקי.

דברו עם רב!

אני מניקה כרגע ילד שבלי ליווי צמוד של רב לא היה סיכוי!

בד"כ זה בנות...
יום הביוץ זה בנים.
מקווה ומאחלת בשבילך שעוד תבשרי פה...

אני מכירה הפוך, שאם האשה מבייצת קודם ואז הזרע מגיע יותר סיכוי לבן

יום אחרי ביוץ זה בנות.
יום לפני- מעניין שזה גם לבנים.
בקיצור לפותחת, תהיא אופטימית...

אז קודם כל חיבוק גדול

אבל כמה שזכור לי 48 שעות אחרי הביוץ עדיין אפשר להיקלט

זרע יכול לחכות גם 72 שעות ואפילו יותר לביצית.

ולפותחת היקרה, לי שיח אברהם פעם אחת ממש עזר ופעם אחרת בלגן את כל המערכת....

כדאי להתייעץ עם נטורופת מוסמך.

וכמו שאמרו- לבדוק אם אפשר להקדים את ההפסק.

ואם את רוצה לטפל בזה רפואית- זה הטיפול הכי פשוט ורווח (כגון אסטרופם לכמה ימים וכד')

אני בהריון עכשיו מביוץ שהיה לפני טבילה

מה יש לך?

אין מתוק כזה!

ממש שמחתי שזה בן..

קשה לי עם שינויים, אני רגילה להיות אמא לבנים

אבל מתישהו בעז"ה ארצה גם בת

אבל באר מרים שהיא פה בעבר סיפרה שילדה בן מביוץ כמה ימים לפני הכניסה להריון (בתקופה שמנעה עם שמ"פ אם אני זוכרת נכון את הסיפור)

ככה שזה לא מדע מדוייק

לא יכול להיות שביצית מחכה לזרע כ"כ הרבה זמן. מקסמום 24 שעות. וגם שם חלון הפוריות המיטבי הוא 12 שעות.

תודה יקרות!!

ממש התעודדתי שאולי יש סיכוי. למרות שלא מבינה ביולוגית איך זה יכול להיות אבל מאמינה בניסים 💗

וגם נשמח בבן אם יצא 🤭

ממש לא חייב ביום הביוץ
בהצלחה

והספרים של דבורה בנדיקט

היום יש לה ספרים בעיקר של ספריית פג'ימה שהיא מדפדפת בהם,

אני מחפשת ספר/ים עם תוכן שיהיה לה מענין ומעשיר להמשך ההתפתחות שלה.

הספרים של אמי רובינגר.

מעשה בחמישה בלונים

אלעזר והגזר

הבית של יעל

בים בם תירס חם

הזחל הרעב

'את זה!'

שמוליקיפוד

גן גורים

האריה שאהב תות

ספרי רינת הופר:

חנן הגנן 

שבלול בצנצנת

ועוד מלא..

ספרים של אמי רובינגר

ספרים של דתיה בן דור:

הלו! מי מדבר?

דגדוגים (ספר שירי אצבעות)
 

לי יש לנסינו חשמלית דו"צ והיא אחלה (עד כמה שלשאוב אחלה בשבילי).

צריך גם התאמה של גודל הקאפ לגודל שלך, זה משפיע על היעילות והכאב (בכל מקרה לא אמור לכאוב!)

לא ניסיתי, 

לי יש את של לנסינו, דו"צ, חשמלית..  והיא סבבה, ותו לא. 

בגדול ההתקנה לא כאבה לי ממש סבבה עניין של שניה וחצי

ההטהרות במקום לדמם 4-5 ימים זה היה 9 ימים ודימום יותר חזק מברגיל מה שכן מבאס שאת שומרת נידה

חוץ מזה הייתי די מרוצה מה שכן הרופאת נשים אמרה שפעם הבאה ממליצה הורמונלי שהוא מתאים לדתיות 

התקנתי כשהייתי טהורה, הרב שלנו פוסק שהדימום בעקבות ההתקנה לא אוסר.

תופעות- בימים הראשונים אחרי ההתקנה היה דימום רציני, בחודש הראשון היו הרבה כתמים (לפי הפסיקה שלנו זה לא אסר) בחודשים הראשונים יותר הרגשתי כאבי ביוץ, וכל הזמן שהיה בפנים המחזור היה קצת יותר ארוך 7-8 ימים במקום 6.

הקניה וההתקנה קצת יקרה. כדאי לחפש מישהו מומחה ומומלץ.

לי זה עשה דימומים כבדים במחזור, וגם האריך לי אותו בכמה ימים (יכול להיות גם 10 ימים עד שהצלחתי לעשות הפסק) וממש נחלשתי בגלל הדימום החזק

בסוף התייאשתי והוצאתי אחרי כמה חודשים

להיטהר לפני??

עוד המלצות לרופאה?

אם אני זוכרת נכון שבוע 18-20.

בעיקר בשביל לא לקחת סיכון שיפטרו אותך עכשיו.. 

באיזה דרך?

שולחים מייל, אפשר עם העתק למשאבי אנוש. 

"שלום

אני מודיעה על הריון, צפויה ללדת בתאריך ****". 

סיפור די דומה רק שהיו קצת יותר אנשים בצוות

ב"ה קיבלו את זה מאוד יפה 

קודם כל - איזה משמח!! בע"ה שההריון יעבור בטוב ובידיים מלאות!

הייתי מחכה לפחות עד שרואים, (באמת.. לא שאנחנו חושבי שרואים. אצלי לפחות זה פער גדול חחח) או לפי חוק סביב שבוע 18-20, לא זוכרת בדיוק.. גם מהשבועות האלה יש מלא זמן לחפש מחליפה. כמה חודשים טובים.

מבינה מאוד את הבאסה שהמתח בעבודה מעלה חששות ותופס טיפה את המקום של ה 100 אחוז שמחה. לא ניסוח מדוייק. אבל חושבת שהבנת. הייתי שם גם. בדיוק באותו סיטואציה..

ובע"ה בזמן הנכון תספרי בצורה שהכי מרגיש לך נוח. אני העדפתי פנים מול פנים ולא מייל/הודעה. אבל זה מאוד אישי עם היחסים בעבודה. 

קבעתי תור דרך הקופה לד"ר לילך מור, כי העדפתי אישה.

אבל פתאום מלחיץ אותי שאין לי עליה שום המלצות...

מישהי מכירה? זה סיכון ללכת ככה בלי המלצות? באמת משמעותי ללכת למישהו בפרטי?

פעם ראשונה שלי...

עדיף לבטל את התור ולקבוע בפרטי למישהי מוכרת יותר?

לא רוצה לעשות פה טעות...

זה שווה את התשלום בפרטי?

אבל באופן אישי התקנתי אצל הרופאה הקבועה שלי בקופח והיה מעולה ב''ה. לא חפרתי מעבר.

לא שמעתי על קשר בין מי מתקין לכמה כתמים יהיו.

היתה מצויינת ממש!

אני גם צריכה להכניס התקן . איזה סוג התקן עשית אצלה? לפני כמה זמן זה היה ? מה היה לגבי דימומים? טהרה ?

תודה 🙏🏻 

אני חושבת שקוראים לו מונה ליזה.

הייתה ממש רגישה עם ההתקנה,

ואחרי שהיא שמה בדקה עם אולטרסאונד ודייקה יותר את המיקום.

זה היה לפני קצת יותר משנה,

עשיתי את זה בשבעה נקיים -שאלנו רב והוא אמר שזה דם מכה ואין בעיה.

היו קצת כתמים בשבוע אחרי אבל לפי הפסיקה של הרב שלנו זה לא אסר.

בכללי המחזורים מתחילים לי עם כתמים ויש קצת כתמים ב7 נקיים ולכן קיבלנו הנחייה לעשות רק את המינימום בדיקות שצריך.

בהצלחה!!

הוא מקדומים,

אם הבנתי נכון יש לו עסק שהוא מתכנן איתך בדיוק מה את רוצה ואז יש לו כל מיני נגרים שעושים את זה.

כמה אצלנו במשפחה עשו אצלו הזמנות של רהיטים שונים וסופר מרוצים.

(אנחנו שקלנו להזמין אצלו ארון אבל החלטנו לדחות את הקניה כרגע).

אז זה לא כל כך משנה...

אנחנו עשינו פעמיים בשערי צדק. עכשיו אנחנו אמורים לעשות עוד אחד, וזה יהיה בהדסה עין כרם אצל רופאה מומחית מסוימת, כי מדובר בניתוח מסובך מהרגיל.

הרופא אמר שאפשר לבחור בית חולים, אבל לא רופא מנתח.

בניתוח כפתורים כל יום ושבוע שווים פחות פער התפתחותי 

פחות תסכול..

לפעמים ירצו בדיקות שמיעה נוספות.

מראש כבר תבקשי הפנייה לבדיקת שמיעה נוספת. ממליצה על קדמה יש להם מומחיות לבדיקה אצל פעוטות והרבה סבלנות.

בהצלחה!

בעיקרון אם יש לה נוזלים ובאמת רואים ירידה השמיעה אז היא יכולה לקבל מרופא הפניה לכפתורים. אם אני זוכרת נכון עושים גם צילום לשקד ואז מצרפים את הניתוחים יחד.

העיכוב השפתי יכול להיות ממש מזה.

אצל הילד הספציפי שניתחנו הוא הדביק את הפער צ'יק צ'אק אחרי הניתוח. בפשטות הם מתחילים לשמוע תוך יום יומיים טוב

אבל זה כנראה גם שקד שלישי, מעניין מה הזמינות שם....

אסותא אני יודעת תוך כחודש מקבלים אותכם כבר וזה רןפא שאת בוחרת. לנו אסותא לא מתאפשר כי הןא אסמתי מאוד אז אני לא יסכן אותו חלילה אבל כפתורים בלבד זה ניתןח פשוט ביותר

בהצלחה ובשורות טובות!