פורום צעירים מעל עשרים

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

את השיער חופף, הזקן לרוב מתפספס.

עזוב סבון פנים ושטויות. לפחות בשמפו… על הדרך שאתה חופף את השיער…

(הוא משתדל כי אני מבקשת, באמת משתדל. אבל לרוב שוכח).

לבעלי אין זקן...

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..

שימושי מאד

😉

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו

אולי הכוונה שלך לפורומים אחרים? 

אין כאן בערוץ 7 כאלו ניקים.

- הנני כאינני

- הים נסוג

תשאל את משה

כי למשל @בין הבור למים פעיל בפורום מסויים מאוד ולא מוכר בכלל כאן.  

כל פורום הוא עולם ומלואו ואין קשר בין רבים מהפורומים במרחב העצום של הפורומים בערוץ 7.  

ויש את @אני הנני כאינני, אולי הוא מדבר עליו

וזו היא, @נחלת, לא הוא, שהזכירה ניקים פופולריים

התכוונתי למגיבה שכתבה שירים מאוד יפים שאחד מהמגיבים (צדיק יסוד עולם (?) ניתח אותם).

נכון. נזכרתי שלא קוראים לה כך, השורה האחרונה שחזרה בתגובה שלה היתה: והים נסוג...

אני הנני כאינני  - הכל בסדר איתו.

העיקר שהכל בסדר

צדיק יסוד עלום אמר שיש כזה אחד.

היא התכוונה ל@בין הבור למים - צעירים מעל עשרים

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

טוב אז יש לי שיעורי בית לחקור.

לא משנה הסגנון והאורך העיקר שיהיה אפשר גם בשני שחקנים ומעלה ולא מ-4

שם קוד (יש לו גרסה לזוג),

אליאס,

דיקסיט (אפשר לבצע התאמות שיעבוד לזוג),

Avalon,

Shadows over Camelot

סושי גו,

ולא בטוח לגבי Draftasorus 

או שלא מנסים לנצח, אלא מנסים להצליח יחד.

אחד אומר רמז ושם שלושה קלפים ומסמן לאיזה מהם הוא התכוון, היא אמורה לנחש לאיזה מהם הוא התכוון.

ולהיפך.

תלוי איזה סגנון אוהבים

סבלנות, מונופול, דמקה, רמי קוביות, המשחק עם הרכבת מילים - שכחתי את שמו ועוד

גם אחלה.. את סבלנות לא מכירה

אם קיים היום

לפורום של טבת והלאה...

בס"ד

לא תמיד כשפותחים, הפורום הוא מחודש טבת. חיפשתי מקום בו אפשר לכתוב

את התאריך (טבת, למשל) ולא מצאתי. אז  לפעמים מופיע פורום עתיק

איזשהו. לא מבינה למה ומדוע...

איך מגיעים לפורום העכשווי (מאתמול, שלשום) - ניסיתי בכותרות המציינות

מספרים גבוהים (2000+) למשל, אבל זה לא מעיד על אקטואליות הפורום.

ועוד משהו: הזמן המופיע ממול לתגובות לא הזמן הנכון. למשל 11.00

במקום 13.00 וכד'.

יש לי, כלומר, אין לי, שום כשרון טכני ולבטח זה משהו פשוט

אבל לא יודעת איך.

תודה!

מה פירוש "עבר עריכה"? מצד מי, הצוות? ומדוע?

תודה רבה!

או שרשום הניק שביצע (הניק שכתב את ההודעה ועשה עריכה ושינוי)

או שעריכה בוצעה ע"י מנהל הפורום - ואז זה בד"כ להסיר תוכן שלא ראוי לפרסום פומבי.  

פרטי העריכה רשומים באותיות אדומות.

כאשר נכנסים לערוך פוסט שכתבת - בדקות הראשונות לאחר שליחת הפוסט, אפשר לערוך "בשקט"  אין אינדיקציה שהפוסט עודכן.

רק אם מעדכנים אחרי די זמן, 10 דק נניח, אז מופיעה השורה האדומה שהפוסט עודכן.  

(ויש גם מגבלות מתי ניתן לערוך.  פוסט שקיבל תגובות, ננעל/נחסם לעריכה די מהר אחרי קבלת התגובה הראשונה.) 

לא הגיוני ולא ברור איך יכול להיות שאת נכנסת לפורום כל שהוא ואת רואה הכי למעלה הודעות שאינן הכי חדשות שנכתבו בפורום.  

אולי תצלמי בפעם הבאה את המסך שאת מקבלת?

את יכולה, אם תרצי, גם להעביר לי בשיחות האישיות.

שנבין מה הבעיה אצלך.  

הזמן שמופיע - כנראה גם זו בעיה במחשב שלך.

השעון במחשב שלך נכון? 

בס"ד

תודה על שתי התשובות.

1.  השעון בסדר גמור.

2. אעקוב אם אמנם זה כך (שמופיעות ההודעות החדשות קודם)

3. לא משמעותי אבל מדוע צריך לדעת שהניק (מה זה ניק?...מאיזו מילה?) ערך את תגובתו? מה זה משנה לנו?

4.  בבקשה, מה זה פצל"ש (או משהו כזה), אני לא מהדור שלכם, ידידי הצעירים.

אבל את רוב הדברים אני מבינה.....

יישכויח!

3. ניק מלשון nickname(כינוי). הכוונה למשתמש בפורום

4. פצלש זה פיצול אישיות - אדם אחד שמשתמש בשני כינויים

בכל מקרה זו אותה הכוונה

אדם אחד, שני שמות

ואם בפיצול עסקינן, למה כשאני פותחת את האזור האישי,

שואלים: האם יש לך פיצול אישיות?......

עניתי המון פעמים: כן. כן. כן....(לא נותן ברירה אחרת)

כך שיש לי כבר פיצול אישיות לעילא ולעילא, אבל

אני לא מבינה מה העניין כאן. זה גם קשור לשם?

או שזה הפסיכולוג של האתר......

תודה!!

לפעמים כשאני מתחבר לפורום ונכנס לשיחות האישיות, במקום לראות את רשימת הניקים איתם התכתבתי, הניק שלי מופיע, משום מה, בכל השורות. במקום הניקים הנכונים שהיו אמורים להיות שם

ואז כשאני לוחץ על ניק, זה גורם שאני כאילו רוצה להתכתב עם עצמי.

ואז מופיעה השורה ההזויה "האם יש לך פיצול אישיות"

הפתרון לצאת מזה הוא רענון הקישור וזה מסתדר. 

ולמה אדם אחד משתמש בשני כינויים ועוד מצהיר על זה?!

ברכה והצלחה!

הרבה פעמים, וזה קרה כאן בפורומים בגלים ובתקופות, היו טרולים שעשו צחוק ושיגועים וגם הטרדות. אותו אחד פתח והשתמש בניקים שונים כדי להטריל..

ויש גם שימושים לגיטימיים.

מישהו/מישהי עם ניק ותיק ומוכר, רוצים לשאול שאלה שלא תסגיר מי הוא השואל או השואלת.

דברים רגישים שלא רוצים לחשוף מבחינת הזיהוי של הניק הותיק.

לחסוך מבוכה, להסתיר משהו, להיות אנונימי בשאלה ספציפית. 

וזה א ח ר י  עריכה?

אז התת פורום הזה צריך להיות חסום איכשהו ולא כך פרוש לעיני כל

בכלל, כל כך מהר עלולים לגלוש בפורום , לדברים כאלה, ללשון

הרע, לפגיעה במישהו על ידי התלוצצות עליו (גם בתכתובת על

החצאיות ראיתי כזה דבר; אפשר לענות יפה או להתעלם על ידי

מעבר טבעי לנושא אחר אבל לא להוציא לבן אדם את הנשמה

ולעשות אותו כלעג וקלס לעיני כולם....זה לא יפה.

הכי מרגיז שזה  משעשע (אללי) ומושך להמשיך לקרוא -

כעין בידור - זה לא מתאים לפורום רציני כמו שהפורום

הזה נועד להיות, לפי הבנתי, וכך הוא רוב הפעמים.

 מאד קל בפורום לכתוב כל העולה

על רוחנו; האם פנים מול פנים גם היינו מעזים

להתבטא כך?

ועוד - חושבת שנושא שעלול להיגרר לתגובות

מזלזלות, או שעוסק בעניניים שהצניעות די

יפה להם - צריך לעבור מהר ובנימוס

(כלפי זה המתחיל בנושא כזה, אפילו

ברצינות כי משהו מטריד אותו) לנושא אחר

ואפשר לאמר שבפורום הזה לא מרחיבים

בדברים כאלה, כי...כי....יש כאן ילדים קטנים!.....

וגם אם מישהו רוצה לשפוך את הלב

והנושא חריג, לא צריך לפרט יותר מדי -

זה לא בריא, זה לא נאות ויש דברים

שהשתיקה יפה להם. כלומר, מבינה

שזה מקום שאפשר לחשוף הכל

כי אף אחד לא מכיר, אבל בכל

זאת, קצת להתאפק. למרות שנורא

מושך לפרוק הכל. ואני מדברת גם

על עצמי. שלא אסחף מדי

בקלי קלות אפשר להיסחף.

שלא נהפוך לצהובון מרוב שיעמום

או סקרנות.  הכי יפה ומעניין זה

חילופי הדברים הרציניים, החקירות

והדיבורים בנושאים חשובים.

לא צריך לרדת למכולת!

אם ראית תגובה מסוימת שלדעתך אין מקומה בפורום, את תמיד יכולה ללחוץ על כפתור הדיווח ואז זה מגיע למנהלי הפורום לבדיקה.

בגדול תהיה מחיקה או עריכה או אף חסימת המשתמש רק במקרים חריגים, בדרך כלל בגלל פגיעה בניק אחר או שימוש בשפה לא נאותה וכיוצ''ב.

ופותחים ניק חדש.

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    

העניין של נסיעה בודדת שמשפיעה על כל החודש. צריך בדיקה אצלנו. 

ויש גם עניין שיש כמה אמצעי חיוב שכן מחוברים יחד. מוביט עם פנגו נראה לי. למשל. 

ואישית ניצלתי את האפשרות לאמצעי נוסף בשביל להכניס חוזה של ילדים לפלאפון שלי, במקביל למוביט. יצא שימושי במקום לחפש רבקו לילד. לנסיעות בודדות. 

חושבת שהם מבקשים ממך להעלות מסמכים ומאשרים את הפרופיל.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

רק ההפך...

בנאדם עם יותר חרדות

יש לי כזה. אבל כשניסיתי להציע דבר כזה פעם ראשונה היא חשבה שאני קריפ והוציאה לי צו מעצר. 

בתחילה לא תפשתי.......מפחיד!

(מגזין מוצאש, עמ' 18, מקור ראשון, מיום שישי) 

זה כאילו הוא הלך לצאט גיפיטי והכניס בקשה "כתוב לי מניפסט שנאה נגד הרב טאו והר המור. כתיב בסגנון רעיל".

איזה גועל נפש.

מאיפה הוא הביא את השטויות האלו?

אני מכירה את הישיבה מקרוב כולל תלמידים שלומדים שם ובוגרים וזו ישיבה שממש מצמיחה את התלמידים שלה, עושה להם כל כך טוב נפשית ומכל הבחינות.

נכון שהתנאים הפיזיים לא מושלמים (בסוף כסף זה מרכיב מאתגר בציבור שלנו, ותנאים טובים זה עניין של כסף) אבל מכאן ועד ההגזמות שהוא כתב הדרך רחוקה מאד מאד.

היא כל כך קיצונית וחדה, עד שבעייני היא כלל לא מתיימרת לייצג אמת. כלומר ברור שמדובר בשטויות שנובעות יותר מהמצב הנפשי שלו כשהוא כתב זאת, מאשר מהמציאות בישיבה.

זה לגבי הרבה תחומים:

אם למשל אני ארצה לתת ביקורת על המנחה שלי בעבודה, אוכל לכתוב:

קשוחה מאוד, לא מתחברת לעובדים שלה, לא מתחשבת בצרכים האישיים שלהם. לצד זאת היא מקצועית לעילא ובעלת ידע עצום בתחום התמחותה.

אך אם אני אכתוב:

היא נוראית, צורחת כל היום, מסריחה, מתקלחת פעם בשבועיים, האוכל שלה מריח כמו צואה, השיער שלה נראה כאילו לא חפפה אותו מאז התיכון, היא לא מבינה מה זה בני אדם והאף שלה ממש ענק" - אז ברור שהביקורת אפילו לא מתיימרת להיות עניינית, אלא אני סתם שופך רפש בגלל המון זעם שטמון בי.

במילים אחרות:

אני אוהב את הביקורת כי מבחינתי יש בה הרבה כנות. הוא בעצם אומר בכנות, בין השורות, "אל תסמכו עלי. אני פשוט שונא את הישיבה הזאת ואת כל מה שהיא מייצגת". הקיצוניות מעידה על מצבו הנפשי ולא על הישיבה. 

אם הוא היה כותב בצורה עניינית, אז עוד היינו עלולים לחשוב שהביקורת שלו כנה ואמיתית.

(מהמצאותיו של פרופסור שפריץ)

לקחתי 2 נערי גבעות שהיו בסדר גמור.

מצד שני, רק התחיל השבוע.

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה

אם זה כך, אז על מה אנו נתבעים אחרי 120?

אם זה כך, מה יגידו בעלי תשובה שחזרו מעבר להרי החושך ועכשיו צריכים לשנות ה כ ל?

כדאי להצטרף לסדנא של הרב פנגר, או לשמוע אותו (הידברות) - באופן קבוע, יכול לעזור.

יהדות היא לא  אקזיסטיאליזם (לא אייתי נכון....)  נוסח קאמי ( לא דיברו כאן לפני זמן מה על בחירה חופשית....?) - יש אלוקים!

במהות - באמת לא, כפי שכתבו לפני, אבל הרגלים - כן.

"הכוח לשנות" - ברברה ברגר.

גם "התבוננות פנימית" - ד"ר יחיאל הררי. ביוטיוב

ויש מן הסתם עו ד המון חומר.

וחוצמזה "אין יאוש כלל"!

עד שליבך יתנגן - אלומה לב.

עד שליבך יתנגן , אלומה לב. ספר. לפי שיטת ימימה.

נפלא. (פונה לבנות ונשים משתתפות הקורסים שלה אבל מתאים לכולם). לדעתי.

לאחרונה נתקלתי בו

אולי אחרי זה אני ממש אפתח אותו

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

הכי מצחיק / עצוב:

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?

נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.

אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?

הזיה. 

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?

איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

בס"ד

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

רק באתי לומר סחטיין על האומץ והרצון להביא צדק. ושתלכי לסופרים אחרים..

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

אני לא הייתי הולכת רחוק. בס"כ אדם שזלזל ופגע בעובדת, זה לגיטימי שיבקש סליחה וזה באמת מגיע לה, ואפילו זה מצופה ממנו. על אחת כמה וכמה כשהוא בחזות חרדית. אין מצווה להיות גס רוח. גם לא לערבים.

התגובה שלה גם כן לגיטימית היא לא אמרה שלא יעשה את הקניה אלא שיסיים את הקנייה וילך. למה, הוא תכנן להישאר בסופר?

אני מסכימה איתך על הבעיתיות בכללי שהערבים הם נותני שירות ואני בעצמי נתקלתי בבעיות של זה אבל מה שהצגת זה לא קשור לערבי-יהודי ואני גם חושבת שלא היית צריכה להגיב איך שהגבת, את לא יודעת מה קרה ואת ישר האשמת את הערביה ב"ערביות" שלה.

וגם זה שאישה יהודיה מנהלת את האירוע אז את מבינה שהכל בסדר ואין כאן איזה השתלטות ערבית.

אבל בס"כ נורא יפה האכפתיות שלך לנושא ועל המוכנות להירתם בשביל לעזור לאיש.