כאשר 15 אוטובוסים ממולכדים היו עשויים להתפוצץ על יושביהם ושליחי איסלאמיקזה שהיו אמורים להתפוצץ בתוך רכבת בתל אביב לא התפוצצו, צריך להודות על הנס אך לצאת לקרב באותה מידה שהיינו יוצאים אילו מאתיים ישראלים היו נרצחים ביום שישי בבוקר.
אין הבדל בין מאתיים לוויות לאפס לוויות, האיום אותו איום, המשמעות אותה משמעות, והמסקנה חייבת להיות זהה. אנחנו במלחמה קיומית ואין שום הפסקת אש, ובמלחמה כמו במלחמה מסתערים.
"מחנה הפליטים טול כרם" צריך להימחק בהפצצה אווירית מסיבית בלי השהייה. מי שחולם על שחרור חטופים נוספים ומוכן לספוג לצורך זאת מאות רבות של נרצחים, מי שלא מבין שחמאס שולט ביהודה ושומרון, מי שלא מבין ששאר החטופים ישוחררו רק אחרי שנעצור את הסיוע ההומניטרי, נהדק מצור של מניעת מים וחשמל מהרצועה ונפתח שערי הגהינום על רצועת עזה כולה ועל כל מחנה פליטים שיוציא התקפת טרור (פיגוע בשפה מכובסת) בארץ ישראל כולה, שותף לקידום מלחמה הרבה יותר מסוכנת בעתיד.
חתמנו על עיסקה מטורפת, זו היתה כניעה לסחיטה רגשית שיצרה מכונת תעמולה עצמתית ומתמשכת ניזונה באנרגיה של כספי שונאי ישראל חיצוניים. העיסקה הכניסה אותנו למצב של אבדן הישגי הלוחמים ולמעשה להונאתם. הם חירפו נפשם למען מיגור האויב המוסלמי והעיסקה החייתה אותו. הם יצאו למלחמת הכרעה והעיסקה החזירה אותנו ל"מלחמת סבבים" מבצעים במקום מלחמה.
היום הזמן לעצור את התבוסה ולצאת למלחמת חרמה בלי היסוס, להפעיל עוצמת האש המכסימלית על הרצועה בלי הקש בגג ובלי התנצלות. כפי שעשו כוחות בעלות הברית באירופה ובמיוחד בדרזדן, אחרי שלא ישאר בית אחד על תילו ברצועת עזה, אז ורק אז ייכנסו כוחות הקרקע שנית לרצועה אותה נטשו באדיבות העיסקה. עם אויב שלא יחדל ממאמציו להשמידנו לא עושים עיסקאות, אלא מקיימים את הכלל "להשמיד, להרוג ולאבד". זהו חוק טבע שאי אפשר למחוק ולהתעלם ממנו.
אם החמאס לא יזעק ויתחנן לפסק זמן קצר כדי לשחרר את שארית החטופים, נשחרר אותם לאחר השמדת החמאס. נכון, לא כולם ישתחררו, אך עלינו לזכור, במלחמה קיומית של הלאום כולו, אנו שולחים חיילים לשדה הקרב בידיעה ברורה שרבים מהם לא ישובו לבתיהם. באופן דומה, מבחינה מוסרית עליונה, לאום חפץ חיים חייב לדעת שיש אובדן של חיי פרט למען חיי הלאום. יש כיום יותר מארבע מאות משפחות שכולות בישראל בעקבות התמרון הקרקעי ברצועת עזה, ובלבנון. תמרון שהופסק בטרם הושגו מטרות המלחמה כדי לבצע עיסקה מטורפת. שוחררו הרבה חטופים אבל המלחמה התחדשה והסיכון המתחדש התעצם.
מבצע מילכוד האוטובוסים הוא חידוש הלחימה מצד החמאס וחיסול הפסקת האש. חמאס יו"ש הוא בשר מבשרו של חמאס עזה. מי שמתנחם בכך שבחסדי שמיים המבצע נכשל מועל בתפקידו. המסר של מבצע המילכוד הוא אחד: לחמאס יש יכולות גבוהות, הוא מתעלם מהפסקת האש והעיסקה חידשה את חיוניותו ורוח הקרב להשלמת המטרה ארוכת הטווח, חיסול המפעל הציוני. מי שלא מפנים את קריאת הקרב הזו, מי שלא מבין שהעיסקה הפכה לעיסקת הריסת המפעל הציוני, מועל בתפקידו וחייב לפנות את מקומו.
יש לנו גיבוי מלא של המעצמה החשובה בעולם, הגיע הזמן לשלוח לפח האשפה של ההיסטוריה את המנגנון הפרוגרסיבי שמסרס את צה"ל ממקום מושבו בקריה, להוריד את הכפפות ולפעול כמו שפעלו בנות הברית מול הפושעים הנאצים. אז פעלו ללא מגבלות, בלי הקש בגג ובלי להבחין בין מעורבים ולא מעורבים. בעלות הברית פעלו בשליחות האנושות כולה לחיסול האיום הנאצי.
גם היום, ישראל ניצבת בחזית הצלת העולם כולו ממתקפת האיסלאם הרדיקלי שינק את כוחו ואת התעצמותו מהרפיסות הפרוגרסיבית שאחזה במערב ובישראל. כאז כן עתה עלינו לפעול ללא רחם בכח אש בלתי מרוסן ובלי לסכן את לוחמינו בכל מקום שאפשר לחסוך בכך על ידי כח האש. יש לנו הזדמנות נדירה של נשיא אמריקני שנותן לנו את האספקה ואת הגיבוי המדיני. זו לא עת להתחשבנות עיסקית עם הרוצחים לשם טפטוף של חטופים ספורים ובודדים. המשימה העליונה חשובה יותר מחיי הפרט כשם שאנחנו לא מהססים לשלוח את בנינו להסתער מול אש האויב בידיעה שחייהם הפרטיים תלויים על חוט השערה. זו שליחות לאומית ועולמית.
גם בעתיד יהיו משפחות שכולות נוספות בקרבות להצלת הלאום. גורלן של משפחות החטופים המעטים שעדיין חיים במנהרות החמאס עדיין טוב מגורלן של משפחות השכול של צה"ל מאז 7.10. אין מקום להמתנה, מתקפת הטרור המסיבית של יום חמישי האחרון היא קריאה רועמת: "קדימה הסתער" למרות שבנס, נס בלבד, צריך אוזן חכמה כדי להבין את הקריאה הברורה הזו. היא רועמת גם בלי לוויות.
אנחנו לא יושבי גטו שבוכים על אסונות, אנחנו עם ישראל שזכה לחידוש הלאומיות והריבונות וצריכים לפעול בהתאם. אני קורא לראש הממשלה, לתת פקודת אש החזקה ביותר שאפשר, מיד, כבר היום, ולשטח באש כל בית שעדיין עומד על תילו בעזה ולהדק המצור המלא מיד. ההיסטוריה לא תסלח למי שמגמגם היום בחישוב חיי הפרט על חשבון עתיד הקיום הלאומי.
הכותב הוא חבר בהנהלת חוג הפרופסורים לחוסן לאומי