הממשלה אישרה הערב (חמישי) את פיטורי ראש השב"כ רונן בר וקבעה כי הם ייכנסו לתוקף בתוך 30 יום או כשייבחר מחליפו - כשהמועד הקובע יהיה מוקדם מבין השניים.
רונן בר נמנע מלהגיע לישיבה אליה הוזמן ושלח לשרים מכתב בן ארבעה עמודים בו הוא שוטח את טענותיו ורומז שהממשלה אינה קובעת מבחינתו אלא המוסדות המשפטיים.
"כמי שמשרת במשך למעלה מ-35 שנים את ביטחון המדינה ורוחש למוסדותיה ולשלטון החוק כבוד רב, אבקש להבהיר כי החלטתי שלא להגיע לישיבת הממשלה נובעת אך ורק מהבנתי כי מדובר בדיון שאינו הולם את הוראות החוק והכללים הנוגעים להפסקת כהונה של כל עובד, קל וחומר ממלא תפקיד בכיר, ותפקיד ראש השב"כ במיוחד", טען בר.
הוא הוסיף: "אני סבור כי החלטה תקדימית ומשמעותית שעניינה פיטוריי מתפקידי כראש השירות, זאת לאחר שכבר הודעתי כי אין בכוונתי לסיים את תפקידי במועד המתוכנן, חייבת להתבסס על טענות מפורטות ומבוססות לרבות דוגמאות, אשר יובאו בפני ואליהן אוכל להתייחס, לרבות על דרך של הצגת מסמכים רלוונטיים, ולאחר שניתנה שהות מספקת לכך.
לצערי הצעת ההחלטה באופן בו נוסחה כוללת טענות כלליות, לקוניות ולא מבוססות שאינן מאפשרות לי לגבש מענה סדור, ונראה כי מסתירות את המניעים העומדים בבסיס הכוונה להפסקת כהונתי. אציין כי גם בשיחה מקדימה עם ראש הממשלה, וחרף בקשתי, לא ניתנו דוגמאות", הוסיף ראש השב"כ.
הוא המשיך ותקף: "בנסיבות אלו איני יכול להתייחס כאן לטענות המופיעות בהצעת ההחלטה, אשר ניכר כי באו אל העולם לשם הליך זה ושלרובן ככולן לא היה זכר בשיחותיי עם ראש הממשלה, ואין זה מקרה כי אין לצידן ולו דוגמא אחת.
התייחסות מהותית לטענות כאלה מחייבת הליך סדור, לרבות הצגת מסמכים רלוונטיים, ולא הליך למראית עין שתוצאתו נקבעה מראש. מכל מקום מדובר בטענות מופרכות שאינן אלא מסווה למניעים אחרים לגמרי, זרים ופסולים מיסודם, שנועדו לשבש את יכולתו של שירות הביטחון הכללי למלא את תפקידו בממלכתיות, על פי החוק ולטובת אזרחי ישראל ולא לטובת אינטרסים אישיים, ולמנוע את חקר האמת הן ביחס לאירועים אשר הובילו לטבח והן ביחס לפרשיות חמורות אותן חוקר השב"כ כעת".
בר רמז שהחלטת הממשלה לא תחייב אותו. "השב"כ כלל, ואני כעומד בראשו בפרט, נפעיל למימוש תפקידי השירות בהתאם לחוק ועל פי החלטת המוסדות המשפטיים המוסמכים, כפי שראוי שיתקיים במדינת חוק. אין בכוונתי לסטות מכך ולו בפסיק. את המענה המלא והמפורט לטענות העולות מהצעת ההחלטה וכן את המניעים העומדים מאחוריה אפרוס במלואן בפני הפורום שייקבע, בהתאם להחלטות הגורמים המשפטיים המוסמכים".
בר דוחה את טענת ראש הממשלה לפיה קיים חוסר אמון ביניהם הקשור לעסקת החטופים. "מבלי להיכנס לעובי הקורה, אציין כי עסקת שחרור החטופים אשר מומשה לאחרונה באה אל העולם נוכח פעילות ייחודית שהובלה באופן אישי על ידי, בידיעת ראש הממשלה. העסקה הושגה על פי היעדים שהוצבו על ידי ראש הממשלה, הובאה על ידו לאישור הממשלה, ואושרה בתמיכתו. על רקע זה אין בסיס לטענה בדבר חוסר האמון לכאורה, וזאת למעט אם הכוונה האמיתית, שככל הנראה כשלתי בהבנתה, הייתה לקיים משא ומתן מבלי להגיע לעסקה.
בפועל, הרחקת ראש המוסד והרחקתי מהובלת המו"מ פגעה בצוות ולא קידמה כלל את שחרור החטופים, ועל כן אין שחר לטענת ראש הממשלה בהקשר זה. אחזור ואדגיש את מחוייבותי האישית ומחוייבות השירות לעשות כל שלאל ידנו כדי להחזיר את החטופים החיים ואלו שאינם בין החיים בחזרה לישראל, בעיקר בחלון ההזדמנויות הנוכחי", טען.
הוא התייחס גם לפרשת "קטאר-גייט". "פגיעה במהלכי החקירה באמצעות ניסיון הדחה בהול ופתאומי, הנתמך בנימוקים מופרכים מיסודם - טבולה בשיקולים זרים ובניגוד עניינים אישי ומוסדי שאין חמור ממנו. פיטורי ראש השירות בשעה זו ביוזמת ראש הממשלה מעבירים מסר לכל העוסקים בכך, מסר שעלול להעמיד בסיכון את מיצוייה המיטבי של החקירה. זוהי סכנה ישירה לביטחונה של מדינת ישראל".
בר טען גם שראש הממשלה נתניהו אסר עליו להיפגש עם שרים. "לצערי, שרי הממשלה לא נחשפים לרובם של הדברים - בעקבות הנחיית ראש הממשלה אשר אסרה עליי לקיים פגישות עם השרים במהלך השנה האחרונה - הנחיה שספק אם יש לה בסיס בחוק. לפיכך, הופתעתי לקרוא בהצעת ההחלטה טענה כאילו חוסר האמון שבין ראש הממשלה לראש השירות פוגע ביכולתו של השירות למלא את ייעודו".
