בכנס שקיים המכון למדיניות העם היהודי תחת הכותרת 'יהדות התפוצות אחרי השבעה באוקטובר' הוצגו תוצאות מחקר-סקר שבחן את עמדות יהודי ארה"ב כלפי ישראל מתוך בחינת תכני דרשותיהם של רבנים ואף הטון שבו נאמרו הדרשות.

המחקר בחן 4,400 דרשות שנישאו בשלוש תקופות, בתקופת ממשלת בנט לפיד, בתקופת הרפורמה המשפטית ותקופת השבעה באוקטובר כאשר נעשה פילוח בין קהילות אורתודוקסיות מודרניות, קהילות רפורמיות וקהילות קונסרבטיביות.

המחקר בחן עד כמה משולב בדרשות תוכן פוליטי בתקופות השונות ועל פי הפילוחים השונים. התברר כי לפני השבעה באוקטובר דובר בכחמישים אחוזים מהדרשות בשלוש הקהילות. לאחר השבעה באוקטובר חלה עליה חדה עד לכדי 83 אחוזים אצל האורתודוקסים ו-74 אחוזים אצל הרפורמים.

בחינת תוכן הנושאים שנדונו העלתה כי לפני השבעה באוקטובר 35-40 אחוזים עסקו בישראל ולאחר השבעה באוקטובר המספר כמעט והוכפל בכל הזרמים. המסקנה העולה מכך היא הקשר החי בין הקהילות למתרחש בישראל, קשר אקטיבי ולא פאסיבי.

בשלב זה נכנסה לתמונת המחקר הבינה המלאכותית שבחנה את הטון שבו נאמרו הדברים על ידי רבני הקהילות והממצאים הם שבתקופת ממשלת בנט לפיד בקהילות הרפורמיות היחס החיובי היה 88 אחוזים לעומת 4.2 אחוזים שנאמרו בטון שלילי, בתקופת הרפורמה רק 70 אחוז חיובי בקהילות הרפורמיות ו-19.9 שלילי. אחרי השבעה באוקטובר עליה חזרה של הטון החיובי ל-80 אחוז והטון השלילי ירד ל-11. הטון החיובי בקונסרבטיבי ובאורתודוקסי נשמר באופן יציב למדי.

המחקר בחן גם את הביקורת שהוטחה בקהילות כלפי ישראל והנתונים מגלים ביקורת מאוד נמוכה בתקופת בנט לפיד. עליה חדה בביקורת אצל הרפורמים בתקופת הרפורמה המשפטית בעוד אצל האחרים עליה קלה, וירידה בביקורת אצל הרפורמים בתקופת המלחמה, אך לא ירידה שהחזירה את הרף לתקופת ממשלת בנט לפיד.

עוד נבדק עד כמה נושא העלייה עלה בדרשות הרבנים והתוצאות מלמדות שהנושא כמעט ולא הופיע ולמעשה אינו מעסיק את רבני ארה"ב, על אף הקרבה לישראל והעיסוק במתרחש בה.