"זה מטעין אותנו בכוחות לחודשים קדימה": משפחתו של לוחם השריון שנפל בקרב סמוך לבארי בוחרת בחיים – ומקבלת חיבוק חם ודרכים חדשות להתמודדות מקרן קובי מנדל.

ביום הראשון של המתקפה על גדר הרצועה, בקרב עז שהתרחש סמוך לבארי, נפל אריאל אליהו ז"ל, תותחן צעיר ממצפה יריחו, כשבוע וחצי בלבד לאחר שקיבל את סיכת ההכשרה המבצעית. אריאל, בן 19 במותו, הותיר אחריו משפחה אוהבת ומגובשת, המונה את הוריו אחיה ועידית וששת אחיו ואחיותיו.

אריאל, שהתגורר בילדותו גם בניו יורק במסגרת שליחות משפחתית, למד בישיבה התיכונית "הזורעים" ובהמשך בישיבת ההסדר בירוחם. היה ידוע ברוח ההתנדבות שלו ובשאיפתו לעזור לזולת.

את אריאל הכירו רבים כאדם ששם לעצמו את ערך הנתינה בראש סדר העדיפויות. "אני חי בשביל לעזור לאחרים שסביבי", היה משפט שחזר באופן קבוע בפיו. עידית, אימו, מספרת: "הוא אמר תמיד: 'לא יכול להיות שיש לי כל כך הרבה תכונות וכישורים ואני לא עושה איתם טוב בשביל מישהו אחר'".

למרות שהגדיר את עצמו כביישן, אריאל אתגר את עצמו באופן מתמיד לצאת מאזור הנוחות כדי להתחבר לאחרים. הוא היה חבר בקבוצה בשם "נקודות טובות", שעסקה בחיפוש ובהדגשת הטוב שבאחרים. אריאל לא הסתפק בכך, והקים קבוצה משלו - "נפגשים בירושלים", שחבריה היו נפגשים ליד פסנתרי רחוב, בעיקר ברכבת בירושלים, לנגן ולשיר יחד.

בימי שישי בישיבה בירוחם, אריאל היה מתנדב בגני ילדים, מעביר להם קבלת שבת ומסביר על פרשת השבוע, ונשאר גם לשחק איתם. הוא אהב במיוחד את ה"דינמיקות של חיים" - השילוב בין לימוד תורה לבין החיים עצמם. כך למשל, כשלמד בחברותא עם חבר שהיה אב לתינוק ואשתו רופאה, אריאל הצטרף אליו ללימוד משותף תוך כדי שמירה על התינוק.

כדי לסייע לקרן להמשיך בפעילותה החשובה לחצו כאן>>>

הטנק שהמשיך להציל חיים

השליחות והגבורה של אריאל וחבריו לצוות הטנק בשעות הקשות בעת תחילת המתקפה על הגדר, הן חלק מסיפור גדול יותר. צוות הטנק לחם בעוז נגד המחבלים מהרגע הראשון, כבר בשעה 6:34 בבוקר. הצוות כלל את שי לוינסון הי"ד - מפקד הטנק שהיה מוגדר כנעדר 5 חודשים עד שהתגלה שגופתו מוחזקת בעזה, את אופיר טסטה הי"ד, שחרף פציעתו המשיך לתפקד בגבורה, את אריאל, ויבדל לחיים ארוכים את עידו סומך - הנהג ששרד.

לאחר שהטנק נפגע, והגיע אל מתחם ה"נובה", האחים שרעבי שהיו במסיבה, השתמשו בקסדה ובנשק של אריאל כדי להמשיך להילחם ולהציל אזרחים וחיילים שנאספו סביב הטנק. מאוחר יותר, קבוצת מילואימניקים השמישה את הטנק והמשיכה איתו את הלחימה בבארי עד למחרת בלילה. כך המשיך אריאל להציל חיים גם אחרי מותו.

משפחה שבוחרת בחיים

"שעות ספורות אחרי שהודיעו לנו על מותו של אריאל, קיבלנו החלטה כמשפחה שאנחנו בוחרים בחיים", מספרת עידית. "החלטנו שאנחנו נשארים משפחה מאוחדת ושמחה, ונותנים מקום לכאב ולעצב, נותנים מקום להומור שחור. מדברים על הכול אבל ממשיכים יחד ובשמחה".

המשפחה מרבה להזכיר את אריאל, לדבר עליו ועל מה שהיה עושה אילו היה עימם. בתה של עידית חלקה תובנה עמוקה: "בכל הפסד גדול יש גם רווח קטן". לא שהיו מחליפים את האובדן הנורא בשום דבר, אבל העובדה שיש אנשים שחושבים עליהם ורוצים להיטיב עימם מעניקה להם כוח רב.

כדי לסייע לקרן להמשיך בפעילותה החשובה לחצו כאן>>>

התמיכה והאהבה מקרן קובי מנדל

קרן קובי מנדל הוקמה על ידי משפחתו של קובי מנדל ז”ל, ילד בן 13 שנרצח בפיגוע טרור בשנת 2001. הקרן פועלת כדי לתמוך במשפחות שכולות, הן מהשכול האזרחי והן מהלאומי, באמצעות ליווי אישי, סדנאות, טיפולים ופעילויות שונות לכל בני המשפחה. הקרן מעניקה מסגרת מחבקת לאימהות, אבות, ילדים ואחים שכולים, במטרה לתת להם כוח להמשיך קדימה.

מספר חודשים לאחר נפילתו של אריאל, פנו למשפחה מקרן קובי מנדל. הקרן הרחיבה את פעילותה ערב מלחמת חרבות ברזל ומעניקה סיוע וליווי לכל מי שזקוק ממשפחות השכול האזרחי והלאומי כאחד. היא מציעה מגוון פעילויות למשפחות השכולות - החל ממפגשים אישיים לנשים, נופשים לזוגות ולאימהות, דרך מעגלי שיח, סדנאות יצירה, טיפולי גוף, ועד מחנות קיץ וחנוכה לילדים.

עידית, אימו של אריאל ז"ל, החלה ללכת למפגשי אימהות, שם גילתה שהיא נמצאת בקבוצת השווים. המפגשים ממש משמעותיים עבורה ומגוונים, החל מסדנת שזירת פרחים, דרך נופש לאימהות שבו ישבה עד השעות הקטנות של הלילה לשוחח עם שאר האימהות ועד למעגלי השיח שבהם היא מרגישה ממש מעין טיפול אישי לנפש שלה.

עידית מתארת את הקרן כמקום שנותן כוח אמיתי להמשיך בחיים: "הם יודעים לדייק לגוף ולנשמה כל דבר, ועושים הכול עם לב ענק. זה לא רק הפוגה ונחת הפעילויות הללו, אלא ממש מטעין בכוחות לחזור לחיים ולעבודה לחודשים קדימה, וזה גורם לי להעניק הלאה".

האופן שבו אריאל חי - תמיד מחפש את הטוב, תמיד מנסה לעזור לאחרים, ותמיד שם לב לפרטים הקטנים - ממשיך לחיות דרך משפחתו ודרך כל מי שהכיר אותו. כדי שקרן קובי מנדל תוכל גם להמשיך ולעזור למשפחות שחוו אובדן, כעת הם נמצאים בעיצומו של קמפיין גיוס נרחב.

אליענה מנדל- ברנר, מנכ”לית הקרן ואחותו של קובי ז”ל, מספרת: “אנחנו יודעים מה זה לחיות עם השכול, ולכן המשימה שלנו היא לוודא שאף משפחה לא תצטרך להתמודד איתו לבד. התמיכה שאנחנו מעניקים היא לא רק רגעית – היא כוח שמלווה את המשפחות ומאפשר להן למצוא משמעות וחיים לצד האובדן".

הקרן זקוקה לתרומות על מנת לתת למשפחות כמו זו של אריאל ז"ל, את הליווי והתמיכה שלא ירגישו לבד.

כדי לסייע לקרן להמשיך בפעילותה החשובה לחצו כאן>>>