בגיל 9, בדרכה חזרה מבית הספר, חוותה לימור אבירז, חוויה ששינתה את תפיסת עולמה, אחרי שפגעה בה מכונית, העיפה אותה והותירה אותה שרועה על הכביש.
אלא שבזמן שגופה נחבל, תודעתה חוותה מציאות אחרת. "ראיתי את עצמי יושבת בצד, מחוץ לגוף, ומתבוננת על עצמי שוכבת שם, באיזשהו שלב ראיתי אור. לא יכולתי להביט למעלה ולראות, אבל ידעתי שיש איזו הילה שהובילה אותי בחזרה לתוך הגוף".
שנים מאוחר יותר, כאשר חוותה תאונה נוספת, היא שוב מצאה את עצמה בחוויה משנת תודעה "כשעוזבים את הגוף, אנחנו נשמות. אין פיצול, אין הפרדות, כולנו אחד כל הנשמות. וזה חופש הנשמה בלי זמן, בלי כאב, בלי חובות. ילדים של האור הגדול".
את הסיפור המרגש שלה, היא חושפת מתוך רצון לשתף באמונה כי החיים ממשיכים מעבר לגבולות הגוף ושכולנו מחוברים ברמה גבוהה הרבה יותר.