שיר סיגל , ששני הוריה נחטפו לרצועת עזה, משתפת ברגעי האימה, חוסר האונים, הכעס והכאב לאורך המאבק להשבתם. היא מספרת על השמחה בחזרתה של אמה, העצב על אביה שנשאר בעזה 484 ימים עד ששוחרר, הכוחות שנחשפים במנהרות והמסר שחייבים ליישם. "כל מה שדימיינתי בכל התקופה הזאת, זה את ארוחת שישי הראשונה שלנו יחד כמשפחה שלמה, ואז הוא חוזר ואני שואלת אותו, מה חשוב לך, מה אני מכינה לך. הוא אמר לי שירקוש מה שהכי חיכיתי לו זה כוס קידוש ושתהיה לי כיפה לשים על הראש". צפו במסע מרגש של אישה אחת, שהפכה את הכאב לכוח.