לאטום דמעות

מאת
אורלב
פורסם בתאריך י"ז בסיוון תשס"ח, 20.6.2008

ביקשתי למסוך ברוחות הזמן ,
הנמוגות
את דמעותי .

ליבי הפועם בחוזקה ,
מנסה לאטום עצמו במסיכה בלתי נראת
מרגשות אשם ושווא.

טיפות דמי הזולגות חרש
מתאגדות לחבורה אחת בנסיון ,
לבקע הקליפה העוטפת .

חיים לב ונפש

תגובות

י"ט בסיוון תשס"ח, 20:17
פששש.. י *תהילה* י

"ליבי הפועם בחוזקה ,
מנסה לאטום עצמו במסיכה בלתי נראת
מרגשות אשם ושווא."

מזדהה כל כך...!
חזק. קולע ישר בלב...
 יפה לך... פגעת לי ישר...
-ישר כוח-

כ' בסיוון תשס"ח, 13:18
יפה. י שירה חדשה י    הודעה אחרונה

בס"ד.

אני חושבת שהייתי מפסקת קצת אחרת.

ביקשתי למסוך ברוחות הזמן
הנמוגות
את דמעותי .

ליבי הפועם בחוזקה ,
מנסה לאטום עצמו במסיכה בלתי נראת
מרגשות אשם ושווא.

טיפות דמי הזולגות חרש,
מתאגדות לחבורה אחת בנסיון
לבקע הקליפה העוטפת .

חיים לב ונפש.

(שיניתי שני פסיקים... זה הכל...)

ונראה לי כדאי גם לנקד. זה יוסיף.