יצירות של אורלב

בס"ד
את לא יודעת ,
שאת מנקה במלח את פצעייך
ליבך הפועם בחוזקה מצופה ,
בעטיפת הצגה מבוימת .
מנסה לפרוץ את חומת האדישות.
לשביל המלא קוצים ודרדרים
לא באמת
רק לפי התסריט שהכתבת לעצמך
והשער הנעול
פתוח לרווחה .

ביקשתי למסוך ברוחות הזמן ,
הנמוגות
את דמעותי .
ליבי הפועם בחוזקה ,
מנסה לאטום עצמו במסיכה בלתי נראת
מרגשות אשם ושווא.
טיפות דמי הזולגות חרש
מתאגדות לחבורה אחת בנסיון ,
לבקע הקליפה העוטפת .
חיים לב ונפש

בס"ד כ"ג תשרי תשס"ה
בת יקרה
כשיבוא היום , שלא אהיה כפי שאני ואמלמל מילות חסרות פשר, כשאקרא בשמך ותצטרכי לרוץ הלוך וחזור.
זכרי שזו הייתי אני , שרצתי לפשר מילמוליך התינוקיים כל אימת שפתחת פיך הזעיר.
כשכבר לא אוכל לאכול בעצמי את ארוחת הבוקר , ותצטרכי להאכלני כפית אחר כפית לפעמים לא אשמע לך ואתעקש דווקא לאכול לבדי. וידי הרועדות יכתימו את חולצתך הנקיה
אל תכעסי זכרי שגם את בהיותך