קיץ נאסף בנתיבי הדרך.
החורף עדיין מפזם לו ניגון [טיפה אחר טיפה].
והסתיו, עוד מעט ישיל אבק על הדרכים.
דרכים שֶאוּלוֹת של אנשי החיים
דרכים שֶאוּלוֹת של יצורי האהבה
דרכים שֶאוּלוֹת של תמימות.
התהומיות רמסה את דרכי.
מוליכה בהד את התמימות,
מבריחה בצרחות את אנשי החיים
ושמה במקומם את המוות.
אדי המשרפות מרתיחות גופי.
מתרפקת על מחוות החמימות.
נמשכת אל שבילי החיים שאינם.
בור אפל של כאב.
מאכלת מתגוררת באפלולית,
אוכלת את האהבה שנשלחה לבור אמש.
דרכים שאולות של מוות.
תגובות
חזק.
יפה שלי.. מה עובר??
השיר פשוט... אין מילים.
רוצה לספר לי קצת??
בהצלחה בהמשך ובהכל!!
אוהבת!!
זה על השואה?
מאחת שלא מבינה שירים.
[מסע לפולין?]
שואה? ממש אין לי מושג מאיפה זה בא לי..
אבל אפשר לקשר את זה לשואה...
מדהימות שלי:
תודה רבה לכן.. אוהבת כל כך!
אני מקוה שעכשיו את כבר משוכנעת
אוהבת אביטל
תמיד פה במסר אישי.
נשיקות מואה...
בע"ה
כואב! דוקר! שורף!
את מדהימה!
תודה.
אני לא כ"כ מבין בשירה אבל זה ממש דיבר אלי!ממש יפה!
השיר מקסים,עמוק ומיוחד
יש לך סגנון כתיבה מאוד מאוד יפה,אהבתי.
השיר הזה מאוד נוגע,גם לי עלו כל מיני תמונות של שואה כשקראתי את השיר,
אני חושבת שזה מקסים שכל אחד יכול לקחת יצירה כזו למקומות שלו.
יפה מאוד מאוד!
את כל כך טובה בזה!!!
יאא אני חולה על אנשים מוכשרים שאשכרה מראית את הכישרון!!!
כל הכבוד!!
חולה עליך הכי שבעולם!!!!!